הקריקטורה מאת דוש התפרסמה בעיתון "דבר" כמה ימים לאחר שהסתיימו משחקי המונדיאל במקסיקו בשנת 1970. היא מבטאת את ההבדלים במעמדה של נבחרת ישראל בכדורגל לפני המונדיאל ואחריו.
בצד ימין של הקריקטורה תחת הכותרת "לפני" נבחרת ישראל מיוצגת בדמות תינוק קטן היושב בעגלה, שאותה דוחף "שרוליק"- דמות המייצגת את מדינת ישראל. שרוליק דוחף את עגלת התינוקות בחוסר חשק מופגן, ופניו אינן מביטות כלל בתינוק. התינוק נראה מפונק ומחזיק בידיו כדורגל כצעצוע. שרוליק מחזיק בקבוק חלב, אך נראה שהוא נותן אותו לתינוק כלאחר יד ובחוסר רצון.
בצד שמאל של הקריקטורה תחת הכותרת "אחרי" מצטיירת "תמונת ניצחון". התינוק נעמד על רגליו בגאווה, והכובע, שבתמונה המוקדמת הסתיר את פניו, מורם וחושף את פניו. הוא תופס את בקבוק החלב בידיו ומגיש אותו בחזרה אל שרוליק, שפניו מחייכות. שרוליק נראה מופתע מן ההתפתחות המהירה של התינוק, אך הוא שמח בהצלחתו.
מונדיאל 1970 במקסיקו היה נקודת מפנה בכדורגל ובספורט הישראלי. הנבחרת הקטנה בכחול לבן הגיעה לטורניר הגמר של אליפות העולם ושם הצליחה להתמודד בכבוד עם שוודיה ואיטליה (תיקו). היא הפסידה רק לנבחרת אורוגואי. בעקבות הההשתפות לצד חמש עשרה נבחרות הכדורגל הטובות בעולם, עלה מעמדו של הכדורגלן הישראלי הן במדינת ישראל והן בחו"ל. הכדורגל החל להיחשב ענף ספורט מקצועני, ושחקנים ישראליים עברו לשחק בליגות שונות בחו"ל.
הישגיה של נבחרת ישראל במונדיאל, שלוש שנים לאחר הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים, תאמו את התדמית של ישראל החזקה הנחושה לנצח. לפי הקריקטורה, לא רק צה"ל מנצח את אויבי המדינה, גם ספורטאי ישראל מביסים את יריביה.
הספורט הוא אחד התחומים שבהם באה לידי ביטוי הגאווה הלאומית. ההישגים של השחקנים מעלים את קרנה של המדינה שהם מייצגים, וזו בתמורה רואה בהם נציגיה ותומכת בהם. הקריקטורה מבטאת היטב את יחסי הכוחות הללו.