כרזת בחירות משנת 1955 שבמרכזה דיוקן מוגדל של דוד בן־גוריון, המביט אל האופק במבט מלא חזון. הכרזה בצבעי כחול־לבן, ואין בה מידע מי האיש ומהי המפלגה שהוא מייצג. ההנחה היא שהכול מזהים את דוד בן־גוריון ואת סמלה של מפא"י האות אל"ף. הכרזה מדגישה שהבחירה במפא"י היא בחירה בהנהגה נאמנה, כנראה נאמנה להשקפת העולם הציונית סוציאליסטית. במילים מעטות הכרזה מבטיחה לציבור, אמינות, ביטחון, יציבות, חזון, ציונות, ושייכות לגוף גדול חזק ובטוח.

במוקד הבחירות לכנסת השלישית עמדה חזרתו של דוד בן־גוריון לחיים הפוליטיים לאחר פרישתו לשדה בוקר בשנת 1953. השערות רבות הועלו בדבר הסיבות לפרישה ובהן סיבות אישיות כמו הרצון להשתחרר מן המתח הכרוך בתפקיד ראש הממשלה וסיבות אידאולוגיות כמו הרצון לקדם את ההתיישבות בנגב. כך או כך, הפרישה הייתה קצרת ימים, ובפברואר 1955 חזר בן־גוריון לממשלה לתפקיד שר הביטחון. בבחירות שהתקיימו כעבור כמה חודשים נבחר בן־גוריון לראשות הממשלה ושימש בתפקיד זה עד שנת 1963. בשנים אלו הייתה מפא"י מפלגה דומיננטית וכך גם העומד בראשה. 

היבט מעניין בכרזה זו הוא ההתמקדות בדמות המנהיג יותר מאשר במצע המפלגה שהוא מייצג, וזאת בניגוד לתעמולת הבחירות בעשורים הראשונים שנשאה אופי אידאולוגי.