איגרת פרדה שפרסם יצחק רבין בתום כהונתו כרמטכ"ל צה"ל.

באיגרת רבין מתאר את ארבע שנות כהונתו כשנים מאתגרות. רבין מודה לחיילי צה"ל ומפקדיו על השותפות בשנים לא פשוטות אלה. הוא מתאר את כח ההרתעה של צה"ל ואת פעולותיו לשמירה על בטחון ישראל ומציין כי גולת הכותרת של פעולות הצבא בשנות כהונתו הייתה מלחמת ששת הימים. רבין טוען כי אף שהמלחמה נכפתה על ישראל ונערכה בתנאים המדיניים והצבאיים הקשים ביותר בתולדות המדינה, "השגנו הניצחון הצבאי הגדול ביותר שידענו אי פעם". את הניצחון רבין תולה במקצועיותו של צה"ל ובשילוב של רוחו המיוחדת. רבין מביע תקווה כי זו תהיה המלחמה האחרונה, אך מביע ספק אם אכן כך יהיה. 

לפי רבין, הלקח מן המלחמה הוא כי "הדרך הנכונה לבטחון ושלום איננה רק בהושטת היד לשלום, אלא מעל לכל להיות מוכנים למלחמה בכל עת". את דבריו רבין מסכם בדברי שבח לצה"ל, שהוא בעיניו המסגרת המופלאה ביותר שהקימה מדינת ישראל. הערכה זו מתבססת על שירות של עשרים שנים בצה"ל, נוסף על שבע שנים בהגנה ובפלמ"ח. בסיכום רבין מביע את אמונו והערכתו למחליפו בתפקיד רא"ל חיים בר לב ומאחל הצלחה לו ולצה"ל כולו.  

יצחק רבין שימש רמטכ"ל צה"ל בשנים 1968-1964. בשנים אלו פרצה מלחמת ששת הימים, ועל הניצחון במלחמה זו קיבל רבין תואר ד"ר לשם כבוד מן האוניברסיטה העברית. לאחר שירותו הצבאי פנה רבין לפוליטיקה והיה ראש ממשלת ישראל בשתי קדנציות שונות. רבין נרצח בשנת 1995 בידי יגאל עמיר, שהתנגד לדרכו הפוליטית.