קריקטורה מאת אריה נבון במלאות עשרים ואחת שנה להצהרת בלפור. הקריקטורה פורסמה בעיתון "דבר" ב־3 בנובמבר 1938 (יום אחרי תאריך פרסום הצהרה ב־2 בנובמבר).
נבון מותח ביקורת על מדיניות ההגירה של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל וטוען כי היא מפרה את ההתחייבויות של בריטניה בהצהרת בלפור. בקריקטורה רואים מהגר יהודי, עני ולבוש בלויים, המתחנן בבכי להיכנס לפלשתינה. הוא עטוף בגליל נייר שעליו כתוב הצהרת בלפור, כלומר הוא מבקש להיכנס לארץ מתוקף ההבטחה שנתנה ממשלת בריטניה לתנועה הציונית. ואולם, השער לארץ ישראל נעול בפניו, וחייל בריטי זעוף פנים וחמוש ברובה עומד מן הצד השני של השער ושומר שהמהגר היהודי, המוצג כפליט, לא ייכנס פנימה. נבון ביטא בקריקטורה זו את התחושות העמוקות של כעס ואכזבה שרווחו ביישוב בשל הפער בין התחייבות בריטניה בהצהרת בלפור לבין מדיניותה בנושא העלייה, שנתפסה כפרו־ערבית.
בשנת 1937, בשנות המרד הערבי, הקשיחו הבריטים את מדיניות העלייה בניסיון לפייס את האוכלוסייה הערבית שהתנגדה לעלייה יהודית. אם עד אז הקריטריון להענקת אישורי הגירה לעובדים יהודים היה יכולת הקליטה הכלכלית של המשק המקומי, הרי מאותה שנה הוגבל מספר אישורי ההגירה ללא קשר ליכולת זו (ובהמשך, עם פרסום הספר הלבן בשנת 1939, הוקשחה מדיניות זו עוד יותר).
היישוב היהודי וראשי התנועה הציונית ראו בהגבלות הפרה של התחייבות בריטניה בהצהרהת בלפור לאפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל ולהקים בה בית לאומי. בהצהרה נאמר כי ממשלת בריטניה "רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותעשה מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו". לטענת רבים, לא זו בלבד שבריטניה לא הקלה על העלייה, היא אף הערימה עליה קשיים.
אריה נבון (1996-1909) הקריקטוריסט הראשון ביישוב, צייר ורשם ישראלי. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה לשנת 1996.
