עמוד מאויר מתוך תנ"ך פרפיניאן, שאותו כתב וכנראה גם אייר הסופר שלמה בן רפאל בשנת 1299.
באיור נראים המנורה, צנצנת המן, ארון הברית ושולחן לחם הפנים. את העמוד מקיפה כתובת קליגרפית עם הפסוקים "וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה" (במדבר ח, ד). "ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים, כפתוריה ופרחיה" (שמות כ, לד).
בעמוד ארבע מסגרות, ובכל אחת איור של כלי המשכן. המסגרת הקליגרפית מדגישה את מקומה החשוב של המנורה, ואכן זו תופסת כשליש מן העמוד (מצד ימין למעלה). המנורה מתוארת לפרטיה – שבעה קנים מעוטרים בכפתורים ופרחים. נרות המנורה מימין ומשמאל פונים אל הנר המרכזי (בהתאמה לפירוש רש"י על הפסוק). סביב המנורה מלקחיים ומחתות ששימשו לניקוי המנורה ומדרגות ("אבן"), אולי המדרגות ששימשו את הכוהן בבואו להדליק את המנורה. מתחת למנורה מופיעה צנצנת המן ומשני צדדיה מטה אהרון - פעם אחת ללא פרחים ופעם שניה פורח, לפי המסופר על מחלוקת קורח ועדתו.
בצד שמאל למעלה מופיעים הכרובים וביניהם הכיתוב "הכרובים פורשי כנפיים שוככים בכנפיהם על הכפורת". הכיתוב מאזכר בקיצור את הפסוק בשמות כה, כ על שפניהם של הכרובים היו איש אל אחיו. מתחת לכרובים מצויר פס מוזהב שמסמל את הכפורת ומתחתיו תכולת הארון. ייתכן שהרקע הכהה מסמל את ההתבוננות אל פנים הארון. לוחות הברית מצוירות כשני מלבנים, וכתובים בהם עשרת הדיברות.
הדיבר הרביעי העוסק בשבת מצוין במילים "זכור שמור", רמז לשתי הגרסאות המופיעות בתורה ולמאמר חז"ל במסכת שבועות (דף כ', עמוד ב) כי שתי המילים נאמרו בבת אחת.
בחלק התחתון של האיור משמאל מופיע שולחן לחם הפנים וכליו. הכיתוב "שתיים מערכות, שש המערכת, על השולחן הטהור", מאזכר את תיאור השולחן בספר ויקרא כד, ו. מעל לשולחן מופיעים בזיכי הלבונה - כפות שהונחו על השולחן ובהן לבונה ששימשה לקטורת.
כתב היד של תנ"ך פרפיניאן מייצג לעתים את פשט המקראות, ולעתים את פרשנות חז"ל על הפסוקים. הוא נקרא בשם זה על שם העיר פרפיניאן בדרום צרפת שבימי הביניים נשלטה על ידי מלכי ספרד. בערך בשנת 1300 פעל בעיר בית מלאכה לכתבי יד בעברית. ציורי הכלים בכתב היד הזה נחשבים המוקדמים ביותר המצויים בידינו, ומכאן חשיבותם הרבה.
