בגלויה נראה אדם בלבוש יהודי מסורתי יושב על ספה אדומה ולצידו שתי נשים: אישה צעירה בשמלה ורודה ואישה מבוגרת בשמלה כחולה. כל אחת מן הנשים מורטת שערות מזקנו של האיש, ששיבה נזרקה בו. בקצה הימני של החדר עומד שולחן עם מפה ירוקה עם כיסא אדום לצדו. שטיח, ארון עם מראה ותמונות על הקירות מקשטים את החדר.
הכיתוב "קרח מכאן מכאן" רומז לסיפור בתלמוד הבבלי במסכת בבא קמא, דף ס, עמוד ב: יָשְׁבוּ רַב אַמִּי וְרַב אַסִּי לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא. זֶה אָמַר לוֹ: יֹאמַר מַר הֲלָכָה, וְזֶה אָמַר לוֹ: יֹאמַר מַר אַגָּדָה. פָּתַח לוֹמַר אַגָּדָה וְלֹא הִנִּיחַ זֶה, פָּתַח לוֹמַר הֲלָכָה וְלֹא הִנִּיחַ זֶה. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת יַלְדָּה וְאַחַת זְקֵנָה; יַלְדָּה מְלַקֶּטֶת לוֹ לְבָנוֹת, זְקֵנָה מְלַקֶּטֶת לוֹ שְׁחֹרוֹת – נִמְצָא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן.
התלמוד מבטא באמצעות הסיפור את המתח בין הלכה לאגדה. כל אחד מן התלמידים מבקש ללמוד אחד מן התחומים ולא את האחר. המורה ר' יצחק נפחא מביא להם דוגמה המשלבת את האגדה בעולם ההלכה, וכי אין התחומים נפרדים ושנים כמו שהם סוברים. בימינו הביטוי קירח מכאן ומכאן משמש במשמעות של הפסד מכל הצדדים.
הגלויה הודפסה מחדש בשנת 1960 במלאת מאה שנה להולדתו של בנימין זאב הרצל בשנת 1860. הצייר הוא יעקב קלר, שגלויות רבות שלו מציגות את חייהם של מהגרים יהודים בארצות הברית בראשית המאה ה־20.