רחל כצנלסון־שז"ר עלתה לארץ ישראל בימי העלייה השנייה ומאז ועד מותה עסקה בפעילות ציבורית. רחל הייתה מנהיגה מובילה בתנועת הפועלות בארץ ישראל, חברת ועדת התרבות של מפלגת אחדות העבודה, מורה ומחנכת, עורכת ראשית של העיתון "דבר הפועלת'' ומבקרת ספרות מחוננת.
רחל נולדה בעיר בוברויסק ברוסיה הלבנה (ביילרוס) למשפחה אמידה, למדה בבתי ספר כלליים והצטיינה בלימודיה. הפרעת ברוסיה בשנת 1903 שינו את מהלך חייה והביאו אותה להבנה שמקומם של היהודים איננו בביילרוס. ההצטיינות בלימודים פתחה לפניה אפשרות ללמוד באוניברסיטה, בזמנים שמספר המקומות שהוקצו ליהודים היה מצומצם ביותר, אך היא בחרה ללמוד ספרות עברית, ספרות אידית ותנ"ך. לימודים אלה קירבו אותה אל העם היהודי ואל היהדות וחיזקו בה את הזיקה הלאומית ואת הקשר לשפה העברית. בה בעת היא הושפעה גם מהלכי המחשבה של תקופתה ואימצה את רעיונות הסוציאליזם. בשנת 1905 היא הצטרפה אל התנועה הסוציאליסטית. בשנת 1909 עברה רחל כצנלסון לפטרבורג כדי ללמוד היסטוריה וספרות באוניברסיטה, ויהדות באקדמיה ללימודי יהדות. היא פגשה שם את זלמן רובשוב – זלמן שז"ר ובשנת 1920 הם נישאו בארץ ישראל.
רחל עלתה לארץ בשנת 1912 והפגישה הראשונה שלה עם המציאות בארץ ישראל הייתה קשה ומאכזבת. הדחיקה של נשים מעבודות החקלאות והשמירה אל עבודות שירותים, שעֶרְכָּן היה נמוך בעיני החלוצים, סתרה את ערכי שוויון שהאמינה בהם. שנה לאחר עלייתה היא עברה אל ''חוות העלמות'' במושבה כינרת. שם היא לימדה עברית אך הרגישה שאינה משתלבת בחיי המקום, ואף ייסרה את עצמה על שאינה עובדת עבודת כפיים אלא עוסקת בהוראה. היא עברה למושב תל עדשים לעבוד בתור פועלת ולאחר מכן הצטרפה לקבוצה בחצר כינרת.
בשנת 1915 הייתה רחל ממייסדות 'תנועת הפועלות בגליל והייתה למנהיגת נשים. היא סברה שיש לשאוף ליחסים הוגנים בין המינים על אף השוני הטבעי בין נשים לגברים. עם זאת, היה ברור לה שהמאבק של נשים לשוויון זכויות יושג בשיתוף עם הגברים – בני בריתן במפעל החלוצי. היא ראתה שעבודתן של נשים מקשה על תפקידן בתור אימהות. ארגון אימהות עובדות, שהיא פעלה בו ניסה למצוא דרכים לעזור לאימהות לשלב בין עבודה לאימהוּת.
רחל ביקשה לתקן גם את קיפוחן של נשים בתחום החינוך, ההשכלה והתרבות ובשנת 1930 יזמה הוצאה לאור של קובץ בשם "דבר הפועלת". בקובץ התפרסמו מאמרים של נשים פועלות, בנות העלייה השנייה והשלישית ובעקבותיו נוסד בשנת 1934 ירחון נשים בשם זה. הירחון בעריכתה של רחל היה במה לנושאים חברתיים וכלכליים, שהעסיקו את הנשים, וכן במה לכתיבה יצירתית ספרותית.
רחל הייתה גם חברה בוועדות התרבות השונות של תנועת הפועלים ותרמה תרומה חשובה לחיי הרוח והתרבות בארץ. בצד תפקידים חינוכיים (הרצאות, ימי עיון והוראה) היו לה גם תפקידים ציבוריים. היא הייתה חברת הוועד הפועל של ההסתדרות, חברה במרכז מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל), ונשיאת הוועד הפועל הציוני.
בתפקידה כרעיית נשיא המדינה זלמן שזר המשיכה רחל לעסוק בתחומים החשובים לה, הידקה את קשריה עם ארגוני נשים בעולם ותמכה בסופרים ובאמנים. לבני הזוג נולדה בת אחת עם תסמונת דאון, ובשנות פעילותה האחרונות תמכה רחל כצנלסון בארגוני נכים ומוגבלים.
רחל נקברה בהר הרצל, ליד קברו של נשיא מדינת ישראל לשעבר זלמן שזר.
להרחבה עיינו באתר האבות המייסדים של הציונות – חזון ומעשה.
