כתבה שפורסמה בעיתון "מעריב" ב־17 ביולי 1985 ומתארת את הצעדה של העולים מאתיופיה לכיוון שדה התעופה במחאה על דרישת הרבנות הראשית לעבור גיור.

מאות עולים שיצאו ממרכזי קליטה בצפון הארץ צעדו לכיוון נמל התעופה בן־גוריון. הם מחו על החלטת הרבנות לחייבם בברית מילה וטבילה לצורך "גיור לחומרה". אחת הצועדות, בחורה בת 28 מצפת, אמרה "או שיכירו ביהדותינו כמו שהננו - או שיחזירו אותנו לאתיופיה". אחד הבחורים הסביר "אנחנו לא נגד המדינה, לא נגד הממשלה, לא נגד הסוכנות, ולא נגד העם בישראל" הוא נשא בידיו כרזה שבה נכתב "250 שנה נלחמנו בגולה על יהדותנו, מדוע בארץ האבות איננו יהודים כשרים?"

רק לאחר שהובטח לעולים כי ראש הממשלה יתערב בעניינם ויפעל לפתרון הבעיה, הם הסכימו להפסיק את הצעדה. ניידות משטרה ליוו את הצועדים ואף הגישו להם מים קרים. בסיום הצעדה הוזמנו עבורם אוטובוסים שהחזירו אותם למרכזי הקליטה.

יהודי אתיופיה עלו לישראל בשני גלי עלייה  – ב"מבצע משה" (1984) וב"מבצע שלמה" (1991). בשנות השמונים חייבה הרבנות את העולים ב"גיור לחומרה" בשל העובדה שהיו מנותקים מיהדות העולם במשך מאות שנים והחשש שמא נטמעו בהם לא יהודים. הדרישה פגעה בעולים מאוד, משום שדורות רבים הם נאבקו לשמור על יהדותם.