שלושת העמודים הם חלק מתוספת להגדה של פסח שהוציאו בני כפר שמריהו לקראת פסח תש"ח (1948). העמודים משלבים בין אירועי ההווה למוטיבים מן ההגדה המסורתית. לדוגמה, הגלות היא הגלות באשכנז (גרמניה) במקום גלות מצרים, והמושיע שהעם מסרב לשמוע לו אינו משה כי אם הרצל, הצורר הוא היטלר ולא פרעה וכיו"ב.

התוספת להגדה מגוללת את סיפור עלייתם של מקימי הכפר, ייסודו ופיתוחו, ואת הקשיים שהחלוצים מתמודדים איתם: הגבלות הספר הלבן שהטילו הבריטי על היישוב היהודי והמאבק עם הערבים: "רדפו אותנו ועמדו עלינו לכלותינו... ואנחנו כאן: לא לתפוצות נדדנו אלא אל מכורתנו שבנו ומצוה עלינו לספר ולהגיד על עם ישראל שיצא מן העבדות ויבנה את החרות".

ההגדה יצאה לאור בשנה העשירית להקמת כפר שמריהו, ומורגשת החגיגיות שחשים הכותבים בהקשר זה, בייחוד לאור עצמאות המדינה הממשמשת ובאה. הגדה זו היא דוגמה להגדות לא מסורתיות רבות שהודפסו ביישובים בארץ ובקיבוצים, והן משקפות את רוח התקופה ואת הרצון לעדכן את המסורת הדתית בערכים חדשים.
 
כפר שמריהו (על שם שמריהו לוין) נוסד בשנת 1937 בידי עולים משכילים מגרמניה. בתחילתו הוא היה כפר חקלאי, ואולם, כבר בשנים הראשונות זנחו רבים ממייסדיו את עבודת האדמה. כיום נחשב הכפר יישוב עירוני, ותושביו הם ממעמד סוציו־אקונומי גבוה.