כרזה מטעם ארגוני הנשים בישראל הקוראת לאזרחי ישראל לחתום על עצומה נגד "גזירת כופר התעודה בברית המועצות".

במרכז הכרזה כיתוב בגופן אדום וגדול הקורא "שלח את עמי". ציטוט תנ"כי זה שימש בשנות השבעים סיסמת המאבק הציבורי בארץ ובעולם נגד סגירת שערי היציאה מברית המועצות בפני יהודים המבקשים לעלות לישראל. באותיות קטנות יותר נכתב כי החתימה על העצומה המדוברת תתחיל ב־10 באוקטובר 1972 ותימשך יומיים. בתחתית הכרזה מופיעה קריאת הזדהות עם יהודי ברית המועצות "למען אחינו לא נחשה!"

"כופר התעודה" או "כופר השכלה" הוא כינוי להוראה שפרסמו שלטונות ברית המועצות באוגוסט 1972, ולפיה יהודים משכילים ובעלי תארים אקדמיים שיבקשו לעזוב את תחומי המדינה יידרשו לשלם סכום כסף גבוה תמורת היתר היציאה. התירוץ שבשמו התשלום הזה נדרש הוא כדי לכסות את ההשקעה של השלטונות במימון השכלתם ולחפות על ההפסד הנגרם למדינה מעזיבתם של אנשים משכילים.

"כופר התעודה" הצטרף לשורה של קשיים שהערים השלטון הסובייטי הטוטליטרי על יהודים שביקשו לישראל. הבקשות נענו בסירוב, ופעילי העלייה נעצרו ונכלאו. מקצתם אף הוגלו למחנות עבודה בתנאים קשים. העולם היהודי התגייס למאבק, ונערכו הפגנות ותפילות, שביתות רעב ועוד. בעקבות הפעילות הזו וכן בעקבות לחצים שהפעילו ארצות הברית ומדינות באירופה שינתה ברית המועצות את מדיניותה ואפשרה למאות אלפי יהודים לצאת לישראל.