כתבה שפורסמה בעיתון "מעריב" ב־23 בינואר 1970 ומתארת את המאבק שניהל רב סרן בנימין שליט כדי לרשום את ילדיו כיהודים, אף שאימם איננה יהודייה. המאבק המשפטי, שנודע בשם פרשת שליט, היה אחת המערכות הקשות בסוגיית מיהו יהודי.
בסוף שנות ה־60 פנה רב סרן בנימין שליט למשרד הפנים בבקשה לרשום את ילדיו כחסרי דת אבל בני הלאום יהודי. פקידי משרד הפנים סירבו לבקשה משום שאשתו אן הייתה נוצרייה, אף שהצהירה על עצמה כחסרת דת. בעקבות הסירוב עתר שליט לבג"ץ נגד שר הפנים בשנת 1968 בנימוק שהוא מתכוון לחיות עם משפחתו בישראל, וילדיו יתחנכו לפי ערכי התרבות והדת היהודית, ומשמעותם היא לאומית ולאו דווקא דתית.
עתירתו התקבלה ברוב של חמישה שופטים כנגד ארבעה, שפסקו כי סעיף הלאום בתעודת הזהות הוא במהותו חילוני.
בעקבות הפרשה תוקן חוק השבות. על הנוסח של החוק משנת 1950, שלא הגדיר מיהו יהודי, נוסף בשנת 1970 סעיף ולפיו יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר, ואינו בן דת אחרת". התיקון אף הקנה את הזכות לעלות לישראל מכוח חוק השבות גם למי שהוא בן או נכד של יהודי, או בן זוג של יהודי, אף אם אינו נחשב יהודי לפי ההלכה.
התיקון לחוק השבות לא הכריע בשאלה מהו סוג הגיור הנדרש, ושאלת מיהו יהודי ממשיכה לעלות על סדר היום הציבורי עד ימינו. במשך השנים הכיר בג"ץ בגיורים רפורמיים שנעשו בחו"ל, ואף ב"גיורי קפיצה", אך טרם הוכרו גיורים רפורמיים הנערכים בישראל.
