מכתב שנשלח למערכת עיתון בשנת 1973 בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ובו הנערה עלה תמיר בת השתים־עשרה כותבת על גבורת האימהות השכולות.

בתחילת מכתבה עלה מתארת את גבורתו של אברהם בעקדת יצחק. לדבריה, גבורת אם ש"הקריבה את היקר לה מכול על מזבח המולדת" איננה נופלת מגבורתו של אברהם, אף שלא מסופר עליה בתנ"ך. בהמשך היא משווה את האימהות לאיכר הזורע את שדהו ויודע שבבוא הזמן יקצור את היבול. לעומתו, האימהות השכולות לא זכו לראות פרי לעמלן. עלה תמיר חותמת את המכתב באמירה "אין גבורת אם שכולה נופלת מגבורת אברהם אבינו".