כתב יד מפואר של החיבור ההלכתי משנה תורה שכתב הרמב"ם. כתב היד הוא מספרד בערך משנת 1350. החיבור הוא אחת היצירות המקיפות והמשפיעות ביותר על ההלכה בפרט ועל התורה שבעל פה בכלל.

נוסף על האיורים המפוארים, הנוסח של כתב היד הזה קרוב מאוד לכתבי יד חשובים אחרים ובהם הנוסח שחובר בידי הרמב"ם עצמו. בשולי הספר נוספו שינויי נוסח רבים וחשובים. עיטורי הכותרות והסעיפים הוספו עוד בספרד, אבל האיורים הם מאיטליה אולי בפרוג'ה (Perugia) בבית מלאכתו של האמן מתיאו די סר קמביו (Mateo Di Ser Cambio). עד עמוד 40 יש איורים רבים וכן מקומות שהושארו עבור איורים נוספים אך נותרו ריקים.  בכתב היד 463 דפי קלף וגודלו 459X586 מ"מ. בעותק הזה יש שלושה שטרי מכירה בשנים 1351, 1373 ו-1547. בשנת 1880 היה הספר בבעלות של יהודים מפרנקפורט, ובשנת 1966 נרכש בידי הספרייה הלאומית.

הרמב"ם (1138–1204) היה מגדולי חכמי ישראל, איש הלכה, פילוסוף, מנהיג ואיש מדע ורפואה. בספר משנה תורה הוא סידר את ההלכות לפי נושאים, בכל נושא כמה פרקים ובכל פרק כמה הלכות. בסך הכל החיבור מונה 14 ספרים, ולכן הוא נקרא גם בשם 'היד החזקה'' (יד=14). הרמב"ם ייעד את הספר לציבור הרחב ולכן כתב אותו בלשון בהירה וברורה ובלי לציין את המקורות להלכות שפסק. ​המטרה שעמדה לנגד עיניו הייתה "לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם".