Gallery > Israel > Exile to Redemption

Exile to Redemption

 “From Exile to Redemption” – Traditional and Non

“From Exile to Redemption” – Traditional and Non-Traditional Haggadot

Collected and edited by: Yosef Leichter
Shunit Dagani
Dr. Aviad Stollman
Dr. Hezi Amiur
The exhibition was held on April 15 2011 at the National Library of Israel

Introduction

The story of the Exodus from Egypt has served as a founding myth for the survival of the Jewish people in recent centuries, and particularly since the inception of the Zionist enterprise.
 
The content and design of these Haggadot reflect the spirit of the struggle to establish the state, and cast light on the prevailing mood within the Jewish society in the Land of Israel and in the Diaspora. Against the background of the shaping of Israeli culture, the exhibition of Haggadot illustrates the tension between sanctity and profanity and between tradition and innovation.
 
The Exodus story serves as the strongest metaphor in Jewish history, and indeed the history of humanity as a whole, for the hope of redemption and the transition from slavery to liberty. Accordingly, it is hardly surprising that the Passover Haggadah was published in countless editions and has inspired Jewish art throughout the centuries.
 
The text of the Haggadah began to crystallize some two thousand years ago, in a process lasting one millennium. The wave of Enlightenment that swept the Jewish world in the nineteenth century weakened the canonical status of the text. The emergence of the Hibbat Zion movement and the birth of Zionism led to the use of the Haggada as a platform for expressing the desire for Jewish national independence, an end to Exile, and the settling of the Land of Israel. At the same time, the Jewish Labor movement, which also began to emerge in the late nineteenth century, adopted the vision of liberty from slavery in Egypt as a symbol for the universal message of a social revolution and the liberation of the working class. The Labor Zionist movement, which came to enjoy a hegemonic status during the pre-state period and among the first generation following independence, these two basic ideals merged, creating a synthesis that is richly reflected in Haggadot produced in Israel before and after 1948.
 
During the first half of the twentieth century, the ideal of the exit from slavery to liberty was powerfully manifested in the desperate struggle for Jewish survival during the Holocaust and the Second World War. The struggle against the British authorities in Palestine, and the conflicts with the Arab armies in the War of Independence and the subsequent wars, were also reflected in richly meaningful references in contemporary Haggadot.
 
The texts of modern Haggadot occupy a broad spectrum, at one end of which are works that merely include additional material, usually at the end of the traditional text. At the other end of the spectrum lie Haggadot that draw on the text as a platform for ideological messages or practical experiences. Additions to the traditional text include excerpts from canonical Hebrew poetry as well as diverse original material. Leading artists have provided illustrations for Haggadot.
 
The exhibition of Haggadot offers a unique perspective on the vision of liberty in modern Jewish culture.
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • בסוף ההגדה דברי הערכה על הציונות כתכלית ייעודו ההיסטורי של עם ישראל, ולאחריה מילות 'התקווה' בצרפתית. יהדות אלג'יריה שמרה אמונים לצרפת, וגילויי הציונות בה היו נדירים.
    אלג'יר תש"ו (1946).
  • קטעי קריאה לליל הסדר ללוחמי הפלמ"ח, כשבועיים קודם להכרזת המדינה והקמת צה"ל. רשם ועיטר אריה אַלוַאיל, מתוך ציורי קיר שהכין במחנות הפלמ"ח בזמן ההפוגות..
    תל אביב תש"ח (1948).
  • עם פירוש אברבנאל וציורים פיתוחי נחושת. בסוף מפת ארץ ישראל פיתוח נחושת. יערי 59 ; אוצר ההגדות 93
    אמשטרדם, תנ"ה (1695)
  • הגדה לא-מסורתית אשר יצאה לאור על ידי 'ארבייטער רינג' (ברית העבודה) – המסדר הסוציאליסטי היידישיסטי בארצות הברית ברוח ה'בונד'. ההגדה ערוכה כדו-שיח בין ילד סולן לבין מקהלה, בשירים שחוברו ע"י מיטב משוררי היידיש.
    ניו יורק : א נייע הגדה של פסח, ארבעטער רינג, 1948.
  • הגדה עם תרגום אשכנזי, באותיות צו"ר [צאינה וראינה] מאת יואל בריל. עם ציורים חיתוכי עץ. ציורים אלו הם העתקה מציורי המקרא הנוצריים. יערי 399 ; אוצר ההגדות 565
    בזל, תקע"ו (1816).
  • בפסח תש"ב חנתה הפלוגה במצרים לחוף ים סוף. ההגדה מעלה על נס את תפקידם ההיסטורי של חיילי הפלוגה כנציגי הישוב הארץ-ישראלי בלחימה בגרמנים בצפון אפריקה במסגרת הבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. מתייחסת לעמידתם במצור הגרמני על טוברוק בפסח הקודם.
    צפון אפריקה : י. ע. ל. [יחידה עברית לתחבורה] פלוגה MT5 של חיל התובלה, תש"ב (1942).
  • הגדה לשרידי השואה במחנות העקורים בגרמניה, מאת הג'וינט. בשער: מפת ארץ ישראל, וציפייה להכרזה הקרֵבה על הקמת המדינה, אף שהג'וינט לא היה ארגון ציוני. אוצר ההגדות 4091
    מינכן תש"ח (1948).
  • נוסח ההגדה מקוצר, והוא נכתבה מן הזיכרון ושוכפל ביוזמת ועד מחנה המעצר שהקימה ממשלת וישי לפליטים ומהגרים יהודים בגירס (Gurs), דרום-מערב צרפת. נוסח ההגדה נכתב עברית והשירים שבסוף ההגדה באותיות לטיניות. יערי 2290 ; אוצר ההגדות 3846
    הגדת גירס תש"א. (נדפסה שוב בישראל בשנת תשנ"ט).
  • המחבר הוא כנראה איש הישוב הישן ישראל דב פרומקין (1850-1914), עורך העיתון 'חבצלת' שבו התפרסמה ההגדה לראשונה. ערוך ע"פ סדר הגדה של פסח, אך מכיל ביקורת חברתית רבה, בעיקר על התנכרות יהודי העולם לארץ-ישראל עם ראשית ההגירה הגדולה לארצות-הברית.
    הגדה חדשה. ירושלים תרמ"ב (1882).
  • הגדה לילדים, נערכה ע"י אברהם משה זילברמן. תמונות מתנועעות מעשה ידי ארוין זינגר. עם תווי זמרה בעריכת ארנו הנדל. יערי 2190 ; אוצר ההגדות 3477
    ירושלים תרצ"ד (1934).
  • A children’s Haggada edited by Avraham Moshe Silberman, including movable pictures by Erwin Singer and musical notation edited by Arno Handel. Ya’ari 2190; Treasury of Haggadot 3477.
    Jerusalem, 1934 (5694)
  • נערכה על ידי הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן בראשית ימי הכוננות למלחמת ששת הימים. היא כוללת הנחיות לקריאת הנוסח המקוצר לחיילים בתעסוקה מבצעית. התפוצות.
    הגדה מקוצרת לשעת חירום. תל אביב תשכ"ז (1967).
  • ההגדה הראשונה שהפיק השומר הצעיר במרוכז עבור כלל קיבוציו, המתייחסת לשואה, למלחמת העולם ולמאבק הישוב בבריטים, כחלק ממלחמת המעמדות. את ההגדה ערך וכתב מרדכי אמיתי, ואיירה הציירת רות שלוס.
    הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. תש"ג (1943).
  • ההגדה המודפסת הראשונה. נדפס בלי שער. באותיות מרובעות לא מנוקדות. מאוסף האינקונבולים של ש"ז שוקן. נתרם לספריה הלאומית. יערי 1 ; אוצר ההגדות 2.
    ואדי אלחגארה, רמ"ב (1482)
  • An illustrated edition from 1926 (5686) of the song Had Gaya (“One Kid”) in a Hebrew translation for children by the teacher and songwriter Yisrael Dushman.
    Had Gadya, Jerusalem 1926 (5686)
  • הגדה עם תרגום לאנגלית, קטע אחרי קטע. יערי 216 ; אוצר ההגדות 326
    לונדון, תקמ"ז (1787)
  • הגדה לציון עשור להקמת הקיבוץ (כישוב 'חומה ומגדל' בידי חברי תנועת הנוער 'גורדוניה'). ההגדה מתייחסת לנושאים המרכזיים שעל סדר יומו של הישוב באותם ימים: ההעפלה והמאבק בבריטים כשחרור משעבוד ויציאה לחירות.
    מסדה תש"ז (1947).
  • The Haggada was prepared just a few days after the end of the fierce battle for control of the “Castel” on the road to Jerusalem during the War of Independence.
    Ma'ale Ha-Hamisha, 1948 (5708)
  • In the summer of 1948, the advance of the Egyptian army through the Negev was halted in a battle, with many fatalities in Kibbutz Negba.
    Negba, 1949 (5709)
  • הגדוד השלישי של הפלמ"ח פעל מראשית מלחמת העצמאות בגליל, וערב פסח תש"ח (1948) לחם בקרב קשה במצודת נבי-יושע. לאחר הפסח כבשו חיילי הגדוד את המצודה.
    תל אביב : פלמ"ח, הגדוד השלישי, תש"ח (1948).
  • עם ציורים, פיתוחי עץ ועם פירוש קצר בשולי הדפים. יערי 6 ; אוצר ההגדות 7
    פראג, רפ"ז (1526).
  • The illustrations in this Haggada reflect the style of painting that developed during the early years of Bezalel Art Academy, influenced by the characteristic light in the Land of Israel and by images of the Arab inhabitants of the country.
    Tel Aviv, 1945 (5705)
  • הגדה על פי נוסח הרמב"ם, נדפסה במכונת שכפול מכתב-ידו של חזן בית הכנסת בניס, אליה נמלטו יהודי צפון צרפת מפני הכיבוש הגרמני באביב הקודם. יצאה לאור על ידי אגודת הרבנים של פריס אשר גלתה לדרום צרפת בחסות ממשלת וישי. יערי 2289 ; אוצר ההגדות 3836
    ניס תש"א (1941).
  • A parody of the traditional Haggada, illustrated by Arye Navon, focusing on the history of Tel Aviv and its inhabitants. Published to mark the 25th anniversary of the founding of Tel Aviv at Passover 1909 (5669).
    The Tel Aviv Haggada, satirical, 1934 (5694)