יצחק אברבנאל

---

רבי יצחק ("דון אייזיק") אברבנאל (1437-1508) נודע במסורת היהודית כדמות צבעונית ביותר. מצד אחד הוא חיבר אחד הפירושים הנלמדים והמשפיעים ביותר לתורה ולנביאים, ומצד שני שימש גם כאיש הכספים עבור כמה וכמה מלכים. "פטריוט" יהודי זה גם ניסה בכל כוחו, הונו וקשריו לעזור לעמו באחת התקופות הקשות ביותר בתולדות ישראל, ואף יצא לגלות בגרוש הגדול של יהודי ספרד ב-1492.

אברבנאל נולד בליסבון בממלכת פורטוגל בשנת 1437 ונפטר בוונציה שבאיטליה בשנת 1508. הוא נקבר בעיר פדובה, אך כשנה לאחר מכן קברו נהרס יחד עם קברים יהודים רבים בעיר זו בזמן מצור, ומקום קבורתו המדויק אינו ידוע עד ימינו. משפחתו הייתה בין משפחות האצולה של יהדות ספרד' אולי בין ראשונות הקהילה היהודית שם. קיימת כמה תיאוריות לגבי משמעות השם "אברבנאל" (וגם הבדלים באופן כתיבתו). בצעירותו למד תורה והשתלם בלימודי פילוסופיה, החל בכתיבה פילוסופית בגיל צעיר ואף התחיל לעבוד על פירוש "מרכבת המשנה" לספר דברים, אבל נאלץ לקחת הפסקה מעסקיו הספרותיים כדי לצאת לקריירה המפוארת שלו בשירות הציבורי.

דון יצחק מונה ע"י מלך פורטוגל, אלפונסו החמישי, לשמש שר האוצר במקום אביו, דון יהודה. בתפקידו השתמש בקשריו ובהונו כדי לסייע לקהילה היהודית. הוא גייס סכום נכבד כדי לשחרר מאות שבויים יהודים שנתפסו במסגרת הכיבוש הפורטוגזי של העיר ארזילה שבמרוקו בשנת 1471, ועמדו להימכר לעבדות. בזכות אברבנאל הם הועברו לספרד והשתקעו בה.

כידוע במסורת היהודית וגם בהיסטוריה, יהודים המקורבים לשלטון עלולים להיות בסיכון ופעמים רבות קרבה כזו לא הסתיימה טוב. בשנת 1483, לאחר פטירתו של המלך אלפונסו, אברבנאל נחשד על-ידי המלך החדש ג'יון השני כשותף בקנוניה להפיכה שלטונית. הוא ברח מעבר לגבול לעיר טולדו שבקסטיליה, והונו העצום נחרם וצורף לאוצרו של המלך ג'יון.

דון יצחק חזר לעיסוקו בתנ"ך ובתקופה קצרה חיבר פירושים לכמה מספרי הנביאים. במהרה כישרונותיו נודעו למלך פרדיננד השני והמלכה אזבלה הראשונה של קסטיליה-אראגון. הם מיהרו לצרפו להנהגה הפיננסית של המדינה בתפקיד שר האוצר, תפקיד בו שימש כשמונה שנים. בסופו של דבר, גם משרה זו הסתיימה בטרגדיה, אישית ולאומית.

אברבנאל ניסה בכל כוחו למנוע את גירוש ספרד, כולל ניסיונות להשפיע על הזוג המלכותי באמצעות סכומי עתק שנתרמו לקופת המלוכה. בסופו של דבר גברה השפעתו של תומאס דה טורקמדה, האינקוויזיטור הראשי, והחלטת הגירוש אושרה. אברבנאל אף רמז לסיפור הזה בהקדמה לפירושו לספר מלכים. לאחר הגירוש הגיע לעיר נאפולי שבאיטליה, וגם שם שימש כשר אוצר תחת המלך אלפונסו, עד שנת 1495 עת ברח לסיציליה עקב הכיבוש הצרפתי. לאחר נדודים רבים, שלאורכם הצליח לחבר את פירושו המפורסם "זבח פסח" להגדה של פסח, ב-1503 הגיע לעיר ונציה, שם עזר למלך במשא ומתן פיננסי מול סוחרים מפורטוגל. הוא נפטר שם ב-1508 בגיל 71. אחד מבניו, רבי דון יהודה, היה פילוסוף יהודי חשוב בזכות עצמו.

אברבנאל ידוע בעיקר בזכות פירושו המקיף לספרי התורה והנביאים, תוך שימוש נרחב בשאלות ותשובות. הוא השפיע על מפרשים מאוחרים יותר כהאלשיך, ספר "אור החיים" ופירושי המלבי"ם. יש בדבריו שילוב של פשט ודרש, והתנגדות לגישה פילוסופית קיצונית. הוא משלב ריאליזם ותיאורים מחיי היהודים בארץ ישראל, ולעיתים אף פרשנות נוצרית למקרא וציטוטים מספר הזוהר, למרות שהעיד שאינו "מקובל".

דון יצחק עסק בשאלות פילוסופיות כבדות משקל, כגון תחיית המתים, ביאת המשיח ותהליך הגאולה. בנוסף חיבר עוד שלושה ספרים הדנים בנושא הגאולה, אולי בניסיון לחזק את אמונתם של יהודי ספרד בשנים שלאחר הגירוש. בספר "ראש אמנה" הוא עוסק בעיקרי האמונה של היהדות ודן בשיטות הרמב"ם (יג' העיקרים), רבי חסדאי קרשקש ועוד.

בפנינו דמות ססגונית ויחידאית בתולדות ישראל, תלמיד חכם ורב, פרשן המקרא ופילוסוף, שרוב הקריירה שלו הוקדש לשירות מלכים כשר אוצר. אולי יותר מכל, העולם זוכר את רבי דון יצחק אברבנאל כפטריוט יהודי, שתמיד השתמש בכשרונותיו, בהוויתו ובקשריו לטובת אחיו היהודים.

נכתב ע"י צבי לשם