מורה נבוכים

כתוב בשני טורים, הטור הפניני מורה נבוכים והטור החיצוני פירושו של משה נרבוני ("וידל")

מורה נבוכים בתרגומו של שמואל בן תבון, עם קולופון המתרגם

טורי הפנים נכתב על ידי הסופר יהודה בן יעקב, שפעל באשכנז והעתיק בעיקר חיבורים פילוסופיים, בין השנים 1440-1460: בקובץ חיבורי אבן רשד אוקספורד Opp. 143 שנת 1440; קובץ פילוסופי פילדלפיה, CAJS. LJS 453 שנת 1446; העתיק לעצמו את ספר טור אורח חיים ויורה דעה, ניו יורק JTS Ms. 7106 שנת 1450. וכן העתיק הארוואד Heb 38 דפים 68ב ואילך, שם בקולופון "כתבתי למה"ר אברהם יצ"ו רוח החן והמורה עם הוידל ושאר ספרים קטנים וסיימתיו ביום ה י"ב לחדש אלול שנת רי"ז" אלא שלא שרד שם מורה נבוכים, ויתכן שכ"י זה היה חלק ממנו עד שנתפצל

השוליים מלאים הערות רבות מאד, רובם על פירושו של נרבוני והשאר על הרמב"ם. חלק ניכר מהן חכמים קראים החתומים: "מנחם" (12א ועוד) ולפעמים גם ר"מ (12ב ועוד) היינו מנחם בן יעקב אלגר-שלם, פרג בערך 1380- 1440, שבכ"י אוקספורד 1264. ראה: א' קופפר, יהדות אשכנז, תרביץ, מב (תשל"ג), עמ' 119- 125. "יוסף" (7ב, 13ב ועוד) או "יוסף הנקרא משכיל" (12א זההים לדברי ר' אברהם אבולעפיה ב'חיי נפש' ו'סתרי תורה') אולי הקראי יוסף בן משה יהודה בגי . "אברהם הספרדי" (101ב) "אברהם" (42ב, 65א ועוד) או "נ"א" (35א ועוד), ר"א (67ב ועוד), נראה שהערות אלו באות מתוך חוג לומדים אחד.הגהות רבות מציעות חלופות נוסח על פי "נ"ע (נוסח ערבי)

בהערות אחרות מובאים גם דברי יוסף ן' כספי (ראה הערך הבא בכ"י זה), ובמקום אחד (דף 49ב): "קבלתי מרבינו חסדאי ברצלוני", נראה שכוונתו לר' חסדאי קרשקש

בסופו חתימת בעלים (בדפוס?) "עזריא צעיר"

נושא נוסף: פילוסופיה יהודית

"אברהם" הבעלים של כ"י הארווארד Heb. 38, השלים את הדפים הריקים בכ"י הארווארד, הוא אותו יד שרשם את ההערות והגהות בכתב יד זה

ההערות נעתקו בלחוד בכ"י פטרבורג IOS B 228 דפים 7- 12. תחת הכותרת "הצעת המפרש ר' יוסף המשכיל", מבלי לציין את המקור של הערות הנרבוני

מעתיק דפים 4-245 הוא יודא בן יעקב שהעתיק כ"י אחרים בין השנים 1440-1460 (השווה כתבי יד אוקספורד 1365, לונדון-בית הדין 41 ועוד)

20190124