Catalogue De-Rossi, Parma, Italy 804
F 13671
,F 13672
,MSS-D 5474
כרך א (2736, ס' 13671): תפלות שבת, ר"ח, חנוכה, שבת נחמו (170 דף); כרך ב (2737, ס' 13672): סדר תחנונים (בכתיבה שונה)-שמיני עצרת ([156] דף)
בכרך א ספירת דפים בכה"י. בכרך ב ציון הדפים לפי מספרי הצלם. שני הכרכים בכתיבות שונות ואינם חלק מאותו כ"י כפי שכתב דה-רוסי בקטלוג
כרך א חסר בהתחלה (תפילות חול וברכה ראשונה מערבית של שבת) ובסוף (מהמחרוזת האחרונה של הזולת לשבת נחמו. המחרוזת האחרונה הזו נעתקה בסוף כה"י בכתיבה שונה)
ביוצר של שבת פיוטים אחדים: "אל אדון על כל המעשים"; "אלהינו אלהים אמת" מאת בנימין בר זרח (דף 8א); "ארנן לבקר חסדיך" מאת יצחק בן יהודה (8ב); "אהלל בצלצלי שמע" מאת בנימין בר זרח (9א); "הכל יאמירוך אל אמונה" מאת יהודה בן אברהם (9ב)
"איהל בעוז גבורותיו" מאת בנימין (דף 10ב)
בדף 12ב בשוליים הערה בענין קריאה בתורה. נזכר בה: "והראב"ע כתב"
בסוף "ויתן לך" למוצ"ש התפלה "תתהלל מלך בפי כל קדושים" (16א)
למוצ"ש פיוטי הבדלה אחדים: "במוצאי יום מלוכה במוצאי יום מלאכה" מאת בנימין בן אברהם מן הענוים (16ב), "משביח שאון ימים" מאת יואב בן יחיאל (17א)
"במוצאי יום מנוחה" מאת יעקב מנייר, "ירושלים הבנויה ירושלים הבנויה ... ארץ הנקראת אבן שתייה" מאת בנימין בן אברהם מן הענוים (17ב), "אבי הביא נביא לשבי" מאת בנימין בראשה: "לחן אותותינו התמהמהו" (משל ריה"ל 18ב)
לשבת ור"ח גם הזולת "אתה המאזין עתירה" (דף 21ב)
לשבת חנוכה יש נוסף ליוצר הרגיל גם היוצר "אהודה לשם משפיל ומרומם" מאת משה בר מתתיה (27ב)
לתענית אסתר הקרובה "אשנן עוזך בעם נועז" מאת יחיאל בן אברהם אבי בעל הערוך (35ב)
בין הפיוטים שלאחר קריאת המגילה הפיוט "אהללך אדון אזמרך איום" (40ב)
לשבת הגדול גם הזולת "ארוסת אמונה ארוסת צדק ומשפט" מאת יהודה בן מנחם (42ב)
לליל א של פסח המעריב - "ליל שמורים אותו אל חצה" (45ב)
בראשי ההגדה של פסח החרוזים "סדר השיר יהיה לכם" עם פרוש (47ב)
בשולי ה"רהיטין" שבראש ההגדה של פסח ה"פזמון": "[פסח] מצרים אסירי יצאו חפשים" שנוהגים לאומרו במנהג קרפנטרץ (54ב)
לימים ראשונים של פסח ארבעת היוצרות השכיחים במנהג רומא (מערכות יוצר שלמות. ליוצר "אדבר מישרים משפטים ישרים" מאת דוד בן הונא (65א) אין פיוט מסוג גאולה)
לז של פסח המעריב "יה שלח אורו" מאת יהושע (70ב)
בשני הכרכים של כה"י אין קריאות בתורה, הפטרות ומגילות מחוץ לר"ה שהקריאות בתורה וההפטרות שבו נכתבו, לחלק מהמועדים האחרים צויינו מראי מקומות לקריאות בתורה ולהפטרות
אחרי תפלות של פסח התרגום הארמי לכל ההפטרות של פסח (72א); ואחריו ההרחבות המדרשיות שבתרגום יונתן לקריאת התורה בשביעי של פסח עם הפיוטים הארמיים המשולבים בו (76א)
ה"שבחות על קריאת התורה" שאומרים ברגלים כתובים בסוף התפלות לפסח
הפיוט בהכרזה בשבת שלפני שבועות פותח: "אומן אמונה אצולת מכמניך" מאת משולם בן אברהם (97ב)
לליל א' דשבועות המעריב "אל נגלה בסיני" (98ב)
הרשות לנשמת בא' דשבועות "[א]זכור מקדם פליאי אל" מאת יואב בן יחיאל מרומא נכתבה בשוליים (100ב)
לשני ימי שבועות מערכות יוצר שלמות
פיוטי דברין יש בכה"י לתשעת הדברות הראשונים. לדיבר השני שני פיוטים: "אמין שיתין לרומא", ו"איתו כרועו לצלמי" (105ב), גם לדיבר השלישי שני פיוטים: "איניש דמשתבע בשמי לשקרא" (107א), ו"אמגן מומי לא תשתבע"
בראש השני "אלפא ביטא חורן לר' משולם זצ"ל" (107ב), לדיבר השביעי הפיוט "איתי לי חד טליא" (109ב), לדיבר התשיעי הפיוט "אזדהר משהדות שקר ולישנא בישא" (110ב)
אחרי פיוטי הדברין תרגום ארמי להפטרות בשבועות (111ב)
בדף 114ב פיוטי אזהרות: "אזהרות דרבנן", "אזהרות אחרות דאליהו זכור לטוב" (בשלמות) ו"אזהרות לר' שלמה הקטן זצ"ל בן גבירול". בשולי האזהרות מאת רשב"ג פרושים רבים
דף 130ב: 3 פיוטים על מאורעות היסטוריים. שני הראשונים הם קינות על שריפת הקדוש ר' אליה
בראש הראשונה: "תכיחה על פטירת הצדיק והקדוש ר' אליה בר שמואל נבתוי"א ביום שבת כ בתמוז בשנת אלף ומאתים ושלשים לחרבן הבית שיבנה במהרה בימינו אמן: אלי אלי למה עזבתני ביד הצר חנם מכרתני"
בראש השניה: "אחרת למורינו ר' אליהו הקדוש זצוק"ל: אלהינו בעלונו אדונים" שתי הקינות נדפסו בתחנוני בני ישראל קובץ על יד, סדרה ישנה, ד (תרמ"ח), עמ' 30-35 (ספירת דפים שנייה) הדיון בענין התאריך שבראש הקינה הראשונה יש בעמ' 26-27 (אותה ספירת עמודים)
בראש הפיוט השלישי "סליחה שעשה ר' דוד בר משולם על הגזרות מארץ אשכנז [=מסעי הצלב]: אלהים אל דמי לדמי"
לליל תשעה באב 4 קינות קליריות: "אנה אלך אבילה וחפויה ראש" (139א), "איך אופל בית הלהב", "אתמיד בבכיה ואקונן בגיעייה", "איך השמיעוני כורעי לבל" (140א)
בשולי הקינה הקלירית "איכה ישבה חבצלת השרון" צויינו משמרות הכהונה הנרמזים בה (146ב)
בין הקינות ליום תשעה באב הקינות הקליריות: "למי אמרתה מכל בני אב" (152ב), "למי תיממתי אור כשד" (153א), "אם יתקע שופר בעיר ותרועה" (155א), "אנכי בסיני השמיע ממרומים" (158א), "אביה מלך אז בצלע האלף" (158ב)
אחרי הקינות קינה באיטלקית שתחילתה: "לאיינטי דציון פלניי אלוטא" בראשה "לעז לחן תסתר לאלם" (165ב)
בסוף תפלות פסח ושבועות ותשעה באב, נכתבו קבצי מדרשים בענינו של כל מועד. בתחילת כל קובץ מטבע של פתיחת קובץ. קובץ המדרש שאחרי תפלות פסח מורכב משני חלקים: "מילי דפסח" (82א-83ב) ו"מילי דויושע" (ז' של פסח) (83ב-88א)
בקובץ לפסח בעיקר מדרשים על שלוש הפרשיות הראשונות של ס' שמות, ובקובץ לז' של פסח מדרשים על פ' בשלח. החלק של שירת הים במתכונת מדרש ויושע (נדפס בבית המדרש מהד' ילינק, ירושלים, תפרח"י, חדר א, עמ' 35-57) עם שינויים
במדרשים לשבועות (123ב-130ב) נכלל קובץ הדומה למדרש עשרת הדברות (בית המדרש, שם, עמ' 62-90) עם שינויים. במדרשים לתשעה באב (167ב-169א) לקוטים ממקורות שונים
בראש כרך ב (פרמא 2732, ס' 13672), כאמור, סדר תחנונים (=המסגרת לסליחות שאומרים לפני ראש השנה). בין הקטעים מראי מקומות למזמורי תהלים שיש לשלב
בחלקו האחרון של סדר התחנונים נמצאים התפלות העוסקות במלאכים: "מלאכי רחמים הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים" ([11]א), "במטותא מנכון מלאכי מרומא" ([13]א), והתחינה "הלא על כי אין אלהי בקרבי" מאת נחמיה" ([12]א)
בשולי התחלת סדר התחנונים חלק מברכות השחר לאומרן קודם אמירת סדר התחנונים
14]א: "סליחות לכל תענית" נכללות סליחות, אחריהן ([23]ב) תחינות "מיושב". ההערה "אעירה שחר על דברתך" מאת ראב"ע (דף [26]א) ובראשה: "זה נהגו לומר אחר התחנונים" ואחריה ([27]א) סליחות נוספות המשולבות במנהג רומא בתפלת שחרית מנחה ונעילה של יו"כ
סליחות אלו לא נכתבו להלן בתפלות יו"כ פרט לסליחה "במקדש אל והיכליו היונה שיר תרב" מאת בנימין בן אברהם מן הענוים שנעתקה פעמיים ([31]ב, [126]ב)
גם הסליחה "שביה עניה בארץ נכריה" מאת שלמה אבן גבירול נעתקה פעם בדף [127]ב, ופעם בדף [25]ב ושם היא מיוחסת "לרש"י ז"ל"
בשולי הסליחות ([33]א) הפיוטים: "תקפו עלינו רעות" שאומרים במנהג אשכנז במוסף של יו"כ אחרי סדר העבודה והפיוט "אלהינו ואלהי אבותינו אם אנחנו כאדם עברנו ברית"
בשולי תפלות ערבית של ר"ה ויו"כ נכתב נוסח התפלה כאשר הם חלים בשבת. ליו"כ גם נוסח ברכת יוצר לחול ולשבת ([65]א)
לב' דר"ה נכתב גם אופן בתחילתו: "אילי צבאות מחנות רום קדושים: ([42]א)
בענין הקריאה בתורה וההפטרות לר"ה ראה לעיל
דף [51]א: בסוף מוסף לר"ה הסילוק "ונתנה תוקף"
56]א: בשולי תפלת "כל נדרים": "ריב"א הורה להניח טלית בליל צום כיפור ולברך עליו"
72]ב-[73]א: הפיוטים: "אמונה אחד אתה" ו"אל עורך דין באמת ואין עול" להוסיף לקדושתא הקלירית "שושן עמך אוימה" בשחרית של יו"כ
81]ב: אחרי ה"וידוי שלגאון": "רבונו של עולם קודם כל דבר" התפלה: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיהיה הקץ הזה קץ תכלית לשבי עמך" מאת רס"ג. הנוסח מכיל מעט יותר מהנדפס במחזור מנהג רומא, מהד' שד"ל (ליוורנו, תרט"ז), כרך ב, עמ' רו
בסוף התפלה הסליחה "אזכרה אלהים ואהמיה" מאת אמיתי ([84]ב)
110]ב בשולי סדר העבודה במוסף נעתק סדר העבודה "אמוני לבב הבינו" עם הרשות אזכיר סדר עבודה" ובראשם: "לאבן עזרא זצ"ל"
לשבת שבין יו"כ וסוכות אין פיוט בכה"י
לליל א של סוכות המעריב "אתלונן בצל מחורב" ([144]א)
34]א אחרי ה"סליחות לכל תענית" נכתבה הרשות לקדיש "יה שמך ארוממך" מאת ריה"ל ואחריה בכתיבה שונה פיוטים נוספים: רשות לברכו "יעידון כל עבדיך לגדלך" מאת יצחק, רשות לנשמת "שירו לאל הודו לשמו" ובראשו: "חברו הר' מתתיה בכמה"ר יצחק מלוציניי[אנו]"
וממנו גם הפיוט שאחריו "אפתח נא שפתי ואענה ברון" להוצאת ס"ת. באותה כתיבה נכתבה גם בסוף כה"י הרשות לש"ע "צמאה נפשי לאלהים" ובראשה "רשות לא"ע"
הדינים בראש כל עניין דומים לדינים שבמחזור מנהג רומא מהד' שד"ל, הנ"ל רק בחלקם
הפיוטים שנהגו במקומו של הנקדן שלא לאומרם לא נוקדו
ההוספות והפרושים שנכתבו בשולי הדפים בכה"י נכתבו בכתיבות שונות
בכרך השני (2736) סימון על השם "יקותיאל" והוא כנראה המעתיק ([61]ב, [62]ב)
נושא נוסף: תפלה פרשנות (פרוש אזהרות מאת שלמה אבן גבירול)
נושא נוסף: תפלה. קינות
נושא נוסף: מדרש אגדה (קבצי אגדות לפסח, שבועות ותשעה באב)
נושא נוסף: טלית
נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג רומה
נושא נוסף: כתב-יד. מכירה
נושא נוסף: ברכות השחר
נושא נוסף: נקוד
נושא נוסף: צלבנים
נושא נוסף: לחן
נושא נוסף: קדוש השם58
כרך א: 244X177 מ"מ ; כרך ב: 250X185 מ"מ
בכרך ב (פרמא 2736) מצויים פסוקי הטבה לעמודים שהעתקתם נסתיימה בעניין לא טוב ([85]ב, [114]א)
ספרור הדפים [בסוגריים מרובעים] לפי ספרור המסגרות שעל הסרט
אבי הביא נביא לשבי את אליהו הנביא
אלהינו ואלהי אבותינו אם אנחנו כאדם עברנו ברית
אלי אלי למה עזבתני ביד הצר חנם מכרתני
במוצאי יום מלוכה במוצאי יום מלאכה
במקדש אל והיכליו היונה שיר תרב
יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שיהיה הקץ הזה
ירושלים הבנויה ... ארץ הנקראת אבן השתיה
מלאכי רחמים הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים
בסוף הכרך השני תעודת מכירת הכרך השני של כה"י: "מודה אני יחיאל יזי"י בכ"ר יקותיאל זצ"ל כמו שמכרתי אילו הקוונטרניי למ"ר יואב בכ"ר יהודה זצ"ל היינו סדר ראש השנה וצום כיפור וקיבלתי המעות". נראה שהמוכר היה בנו של המעתיק
20201129
• J. B. De-Rossi, Mss. codices hebraici Biblioth I. B. De-Rossi (Parmae, 1803), no. 804
• את הקינה באיטלקית ההדיר עם מבוא ועם העתקה לאותיות לועזיות מ"ד קאסוטו, בתוך
• Sillog Lunguistica debicata alla memoria di G.I. Ascoli (Torino 1929), p. 349-408
• Hebrew manuscripts in the Biblioteca Palatina in Parma: catalogue / edited by Benjamin Richler; palaeographical and codicological descriptions, Malachi Beit-Arié. Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, Jewish National and University Library, 2001
• מדרש ויושע "נוסח ג" פורסם מכאן, ילקוט מדרשים ח"ט (תש"פ), ראה מבוא שם תאור כה"י
You may use the manuscript for purposes of teaching, research and personal use only.
You may copy and publish text from the manuscript for purposes of teaching and research.
You must acknowledge the source of the manuscript with every use.
It is prohibited to copy the digital copy of the manuscript.
It is prohibited to publish the digital copy of the manuscript.
It is prohibited to use the item for commercial purposes.
There is no need to contact the National Library for permission for non-commercial use for purposes of teaching and research that does not include copying and publication of the digital copy.
Commercial use, a use that is not for teaching and research purposes, copying and publication of the digital copy, are conditional upon permission from the manuscript owner. No additional permission from the National Library is required.
For the contact details of the manuscript owner, click here.
Additional information:
This manuscript is part of the Public Domain and is not subject to copyright restrictions in the State of Israel.
The terms of use were established in an agreement signed by the National Library.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
Credit |
In any type of use give the following credit: This manuscript belongs to the Biblioteca Palatina of Parma, Ministero per I Beni e le Attività Culturali, Italy, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel. |
|
Share using API | ||
---|---|---|
IIIF Manifest URL |
For all use beyond that mentioned here please contact
the holding library
For any question on
the terms of use and NLI terms of service
please
contact us
This item can to read only in library