הקרב האחרון

מלים: חיים חפר (2012-1925)
 
על השיר: השיר נכתב בשנת 1947, כחודשיים לאחר תחילת מלחמת העצמאות, והושר לראשונה ע"י שושנה דמארי ללוחמים בבר במלון "ירדן", ערב יציאתם לקרבות.
 
המנגינה הראשונה לשיר נכתבה ע"י מרדכי זעירא. בהמשך, הגיע השיר למשה וילנסקי אשר כתב את הלחן שהושרש עד היום. השיר בוצע ע"י שושנה דמארי והצ'יזבטרון בתכניותיו הראשונות.

הקרב האחרון / חיים חפר

 
 
רוח אט תנשב, תנוע הצמרת,
ובחלונך גווע או הנר
כחלום נוגה בינינו את עוברת
וכל איש אותך זוכר.

עם ערב היום קורא בשמך הנער,
והבן לוחש: אמי, אמי...
האמנם ילבין שער ראשך מצער
ובכיך יבקע בדמי...

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד משיר את עלעליו,
בדרכים המובילות דרומה
מחלקה יוצאת לקרב...

עם הנץ כוכב תצא היא אל הליל,
מרחבים חובק מדבר קדמון,
מי ידע, אחות, אם עוד נחזור אליך –
אולי הקרב הוא אחרון...

ערב עוד יבוא וסהר בשמים
ובחלונך יבקע פתאם האור,
לשלחן נסב, נרים כוסות היין
וכל איש אותך יזכר.
 
אל הסף נבוא, נבוא, אחות, לפתע,
את נשקנו אל הקיר נשעין,
הנופלים גם הם אז יעמדו בפתח
ומצחם בליל ילבין...

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד משיר את עלעליו,
מדרכים המובילות דרומה
מחלקה תחזור מקרב...

עת יכבה כוכב תשוב היא מן הליל
מרחבים יחבק מדבר קדמון
נא חיכי, אחות, חזרנו שוב אליך
מני הקרב האחרון...