יוֹ יָה

 הלהיט הנצחי של "כוורת"

​​​​​​​​איחודה של להקת "כוורת", המתרחש מדי פעם במשך השנים הרבות שחלפו מאז התפרקה, מחזיר אותנו לאחד מלהיטיה הגדולים, השיר "יוֹ יָה". השיר הקצבי והקליט מתייחד במלים יוצאות דופן הן מבחינת התוכן והן מבחינת הפנייה שיש בהן למאזינים.
 
השיר בנוי על התייחסויות לפתגמים מקובלים: "משנה מקום, משנה מזל", "יש סוף לכל דבר", "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם", "טובים השניים מן האחד". המלים של אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון משחקות עם הפתגמים הן במישור הצליל והן באמצעות ציור סיטואציות הומוריסטיות.
 
השנים הרבות שחלפו מאז שהשיר יצא לחלל המוזיקלי הישראלי מאפשרות מבט רחב יותר על הטקסט ועל האופן שהוא פועל על הקהל. דומה שעולה ממנו ניחוח לא ישראלי, דבר-מה ממסורת ההומור היהודי הקלסי, עם יותר מקמצוץ של סלפסטיק. האם מדובר בטקסט היונק ממסורת הבידור היידישאי? אולי הביאו אולארצ'יק וסנדרסון משהו ממסורת הבדחנים היהודיים האמריקניים מהדור הישן, אלו שהיו מופיעים בפני קהל יהודי בבתי המלון ובתי ההבראה בהרי הקטסקילס במדינת ניו-יורק?
 
ההתחכמות, הדיאלוג, הפנייה לקהל, וההומור התבוסתני, המזכיר את סרטיו הראשונים של וודי אלן, שאף הוא יונק מההומור היידישאי הישן, ניכרים מאוד במלים, לכל אורכו של "יו יה". כל הדמויות בשיר מוכות, כושלות, מגוחכות: הנידון למוות ש"נפרד מהפרייבט", עובד הדואר שאסף בולים ו"אסף גם מכתבים" עד שפוטר, הדוד הבטלן ש"התעצל לנוח" ו"היה הולך לנמלה, חוזר בלי מצב רוח", הבן-דוד שלמד שחייה בהתכתבות "אצל מציל ידוע", ו"כשנכנס סוף סוף לים, תוך שניות הוא נעלם", ולא זו בלבד, אלא שהשניים שקפצו אליו מיד... "טובעים השניים מן האחד".
 
הקשבה למלים מעלה תחושה שאכן לפנינו הומור לא ישראלי, יהודי מאוד, אולי מאמריקה היהודית של פעם, ובוודאי בהשפעה של התיאטרון ההומוריסטי ביידיש. להקת כוורת הוקמה בשנת 1973 על ידי חבורה של צעירים יוצאי להקות צבאיות. חלפו שנים, הצעירים זקנו, המדינה גם היא השתנתה, ויתכן מאוד ש"יו יה" הוא עדות כמעט לא מודעת ליניקה ממקורות "גלותיים", מתרבות היידיש.

 

NLI_ImageGallery
NliImageGallery
השיר היומי
השיר היומי
השירים המובאים כאן הם מבחר קטן מתוך אלפי שירים, פיוטים, תפילות ויצירות מוזיקה אחרות שניתן להאזין להן באתר מרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית. שימור השירים והנגשתם נעשו בסיוע קרן לגסי הריטג'.