ט"ו באב

ט"ו באב
​בשנים האחרונות ט"ו באב אינו רק חלק מלוח החגים היהודי אלא היה גם לחג עברי וישראלי, יום האהבה המקומי שלנו. המקור לט"ו בא הוא במשנה:
 
"אמר רבי שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות? בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל". (משנה, תענית ד, ח)

 

הבנות המחוללות בכרמים, הבחורים המחפשים להם כלות וכל התמונה הרומנטית, הקיצית ומלאת השמחה של מין חג שידוכים ארץ ישראלי חקלאי שורשי, היו השראה גם לנעמי שמר.
 
"ט"ו באב" הוא אחד השירים הפחות מוכרים מפרי עטה של המשוררת והמלחינה נעמי שמר. בשיר משחקת שמר במילים ומשלבת מקורות מהמשנה ומהמקרא "יצאו לקול חליל ותף / את נערות הכפר לחטוף... ובכרמים המבשילים"  עם הציטוט מספר ישעיהו "כי נאמר לדבק טוב / הללויה". וגם מוסר השכל יש בשיר, כי בסופו של יום "הלילה לאיטו עבר / הללויה / העלם לבדו נותר / הללויה".
השיר היומי
השיר היומי
השירים המובאים כאן הם מבחר קטן מתוך אלפי שירים, פיוטים, תפילות ויצירות מוזיקה אחרות שניתן להאזין להן באתר מרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית. שימור השירים והנגשתם נעשו בסיוע קרן לגסי הריטג'.