בביצוע שלפנינו הזמר שר את הפסוקים במנגינה קליטה בשתי השפות, בעברית ובלדינו. שירה דו-לשונית כזו אופיינית לקהילות רבות. מטרתה להסביר ולקרב את הטקסט המקראי בעברית לטובת הקהל הרחב, שרבים בו לא שלטו היטב בעברית, ובכללם נשים וילדים.

 

המיוחד בשירה הדו-לשונית בחלק מקהילות דוברי הלדינו הוא שהתרגום נעשה בתוך בית הכנסת, במסגרת התפילה עצמה, פעילות תרבותית חיה ומשמעותית שקירבה בין יודעי לשון הקודש והיהודים ששלטו בעיקר בלדינו. ​