בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה למערכת
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הרשמה למערכת
ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
הרשמה למערכת
שכחת את הסיסמה?
ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
אנו מגישים שתי פרשנויות מוזיקליות לגרסתו של אבא חושי לסיפורו ההרואי של יוסף טרומפלדור שנפל בקרב תל חי בי"א באדר תר"פ (1.3.1920), בלחן אוקראיני עממי. ביצוע דרמטי של זמר הבריטון האופראי והחזן פאולו (פנחס) גורין בליווי תזמורת סימפונית ומקהלה, וביצוע אינטימי והרמוני של שלישיית שריד.
"גם כן ויכוח", בביצוע של בני אמדורסקי ואברהם פררה משנת 1958 הוא דו-שיח בין שני גברים. אחד רווק והשני נשוי. הרווק עייף מחיי הרווקות – לאכול רק במסעדות ולא ארוחה ביתית, לשלם תמורת עבודות הבית, לשבת לבד בהופעות. ואילו הנשוי גם הוא חושב שהדשא אצל השכן ירוק יותר, ומשתוקק להיות חופשי ממוסרות הנישואין, ומן החובות המתלוות אליהם. חילופי הדברים בשיר מתנהלים בהדדיות עד שהרווק מציע להחליף את הנשוי ולטפל באשתו ולו ללילה אחד. או-אז מתברר, כמובן, שהנשוי, על כל התלונות והקשיים, אינו מוכן לקבל את ההצעה: "אמנם נכון שעם אישה קשה לחיות, אך קשה לחיות כפליים בלעדיה..."
"גם כן ויכוח", מילים מאת דן אלמגור ומנגינה של נפתלי אהרוני.
אביהו מדינה החל לכתוב שירים בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים ושיריו זכו מיד בפרסים ראשונים בפסטיבלים לזמר המזרחי וגם זכו לפופולריות רבה בקרב הקהל הישראלי. במרוצת השנים אביהו מדינה כתב למיטב הזמרים הישראלים ובהם זוהר ארגוב, אורי שבח, עפרה חזה שימי תבורי ועוד. אביהו מדינה עבד עם המעבדים החשובים ביותר שפעלו בארץ, כגון משה זורמן, משה וילנסקי מתי כספי ועוד. מדינה פעיל גם בתחום קידום הזמר העברי והזמר המזרחי או הים תיכוני. בפעילותו הענפה ככותב, כמלחין ואף כזמר, הצליח אביהו מדינה להביא את הזמר המזרחי/ ים תיכוני לקדמת הבמה הישראלית ולהפכו לנחלת כלל הציבור הישראלי עד כי השירים מושמעים בכל הערוצים, מושרים במעגלים חברתיים וגם משמשים בסיס לריקודים עממיים.
האזינו לשיר "מזלות" בהלחנת אביהו מדינה.
מה ביקש הנשיא שמעון פרס לכבוד יום הולדתו ה-90? שברברה סטרייסנד תשיר לו את תפילת "אבינו מלכנו", הבנויה משורה ארוכה של בקשות. נהוג לומר אותה בעשרת ימי תשובה ובתעניות ובקהילות מסוימות גם בשבת.
הנה ביצוע מתוך אוסף התקליטים של יעקב מיכאל שבספרייה הלאומית: אבינו מלכנו בנוסח ימים נוראים אשכנזים, בלחן של החזן ינובסקי.
עבור כל אלו שמצפים בכיליון עיניים למטוס שייקח אותם הרחק מעבר לאופק, אנו מביאים את השיר "רד אלינו אוירון". המלים הן של חינגה סמילר והלחן של פניה שלונסקי וגמן. "רד אלינו אוירון, קח אותנו למרום".
שיר יידי הומוריסטי, "בוריקעס אויף פסח" (סלק לכבוד פסח), מאת סולומון גולוב, בביצוע החזן נתנאל שפרינצן.
בן עשרים, עשרים ושתיים", כתב המשורר אהרון אשמן "ואולי רק בן יוד-טית / הוא היה בהיר עיניים / הוא לצו לבו ציית". כך בשירו "בן עשרים" בלחן אברהם מינדלין. השיר הודפס ויצא לאור בתל אביב בשנת 1949 בהוצאת המלחין מוקדש ל"גיבורנו במלחמת השחרור". בהמשך זכה השיר לביצועים שונים.
בני אמדורסקי, מן הזמרים הבולטים בזמר העברי, נולד בירושלים למשפחה ירושלמית ותיקה. בשנות החמישים פגש בזמר ירושלמי נוסף, ישראל גוריון, וביחד הקימו את "צמד הדודאים". בהמשך נטל חלק בהקמתם של הרכבים מצליחים נוספים, ביניהם "שלישיית גשר הירקון" (עם אריק איינשטיין ויהורם גאון), "החלונות הגבוהים" (שמוליק קראוס, אריק איינשטיין וג'וזי כץ) ו"השלושרים" (עם שלום חנוך וחנן יובל). בני אמדורסקי נודע בקולו החם ובגוון קולו העמוק. הפעם בחרנו בביצוע נדיר של אמדורסקי לשיר "קריה יפהפייה", שיר געגועים וכיסופים לירושלים - העיר שבה נולד. השיר נכתב בידי המשורר והנוסע התימני המפורסם ר' זכריה אלצ'אהרי, בן המאה ה-16, שנסע מתימן להודו, פרס, טורקיה וארץ ישראל וחיבר ספר על מסעותיו, "ספר המוסר", הכתוב בלשון שירית.
"הכניסיני תחת כנפך" זכה ללחנים שונים, ובחרנו להביא לכם לחן עממי וגם לחנים של שמואל אלמן, נורית הירש ומיקי גבריאלוב מבוצעים על ידי זמר הטנור דוד הלפרין, נחמה הנדל, יוני נמרי ואריק איינשטיין. בכל הלחנים בולטות מלות השיר הקלאסי: "הכניסיני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות, ויהי חיקך מקלט ראשי, קן תפילותיי הנידחות".
השיר הוא שיר אהבה, שיר המביע כמיהה לאהבה ובתוך מבטא גם אכזבה גם אכזבה מרה.
הבית האחרון מציג את השבר הגדול של המשורר:
הכוכבים רמו אותי
היה חלום – אך גם הוא עבר,
עתה אין לי כלום בעולם
אין לי דבר.
מנגינות השיר מעדנות ומנחמות ומגלות שוב את כוחה של המוזיקה בהפיכת ה"כלום" ל"יש", במתן מזור מסוים לתחושת הריקנות.
שירים מצונזרים? אכן, לא רק פריטי עיתונות נחסמים בידי צנזורים רשמיים, אלא גם שירים מולחנים. לצנזורה על השירים המושמעים ברדיו יש היסטוריה ארוכה ועשירה. בתולדות שידורי הרדיו במדינת ישראל צונזרו לא מעט שירים. בתקליטיות קול ישראל וגלי צה"ל הודבקו מדבקות "אסור לשידור" על קופסאות פח של סלילים מגנטיים. כיום, לא פעם קשה לנו לדעת (או להבין) מדוע צונזר שיר זה או אחר. הנה שלוש דוגמאות.
יפו, לחן מאת סנדרו פררו, מילים של משה קוטלר, בביצוע שמשון בר נוי: על המדבקה נכתב "אסור לשדר", והמילים הודגשו בצבע ורוד בוהק.
