מזבוב ועד פיל

מילים: ע. הלל
לחן: אלכסנדר ארגוב
​​​
 
- הוי
מה קשה, מה עלוב
להיות זבוב! –
זבזב הזבוב
בקול עצוב.

כולם,
כל העולם רודפים אותי.
פוי, זה חיים? זה דידיטי!
הה, לו הייתי למשל
צרצר! –
הזבוב אמר.

- לעזאזל אתה עם המשל,
רק בגללו אני כל-כך אומלל! –
הצרצר ממגירתו ניסר.
משל!
רק זה חסר!
אי, מרגיזים אותי כולם,
קוראים לי בשמות:
                 "עצלן, עצלן!
כלום לא עושה, רק מנגן!"
 שקרים!
דיבות!

אני מסכן, מסכן!
וי וי לי, מר!
הלוואי ויכולתי
להיות עכבר!

- עכבר!
אויה, אויה, גורל אכזר! –
צייץ בלב נשבר
מבכי העכבר.
תמיד מחתולים לברוח, להפחיד נשים.

חיים קשים!
חיים מקוללים!

עולם רשע של חתולים!
אם כבר
אז כבר:
כלב אז! –
 
- הב הב!
חלילה, הב, וחס!
                   טיפש!
איפה ראית עוד שיש
כאלה עלובים
כמו חיי כלבים?! –
הבהב הכלב הבהובים.
                      תשמע:
כלב מי שרוצה להיות
כלב!
הרי אם להיות,
אז סוס לפחות! –
סיכם הכלב בשתי נביחות.
 
שטויות! –
צנף בקול בוכים הסוס.
כנראה שעליך אף פעם לא כעסו!
וכנראה שגם לא רתמו לעגלות
וכנראה שלא עצבנו בקללות
וכנראה שגם לא הכו בשוט,
וכיוצא באלה כל מיני בושות,
שנשארת טיפש כל-כך מאוד!
כי סוס להיות
זה נורא משפיל!
אני,
לו יכולתי,
כבר הייתי פיל!

- כולם
מטומטמים שווה!
חושבים
שאם
אני כזה עבה
וגדול,
אז הכול יכול!

הנה, למשל, תביטו עכשיו,
איך המהרג'ה העגול,
על שש נשיו,
על תריסר בניו,
על עשרים ואחד משרתיו
                        ועבדיו,
על הטורבן בראשו ועליו
                      הלולב –
 כולם ביחד אצלי
                       על הגב!
                 ואני מתחתיו
צריך לסבול!
אז תגידו – איך אני יכול
לנוכח המצב
לא להיות כולי מאוכזב?
ואיך אני יכול
לא לצאת מכליי,
כשנוסף לכול,
ממש נגד עיניי
בקצה השנהב
נח לו זבוב
       חצוף,
       שובב!
בלי בעיות, בלי דאגות ובלי כל
                         הודו על הגב!

אי אמא!
כשם שאני פיל, בחיי מוטב
לו זבוב הייתי אני תחתיו! –
ניגב הפיל דמעות עיניו.

- מה קשה,
מה עצוב
להיות זבוב! –
זבזב הזבוב בקול עצוב.