​הביטוי המעשי למרכזיותו של הזמר העברי בתרבות הישראלית תורגם על-ידי ציפי פליישר לפרויקט שאותו יזמה, הפיקה וערכה במכללת לוינסקי בין השנים 1996-1992 בשם "פורומי הזמר". במסגרתם, היא הנחתה מפגשים שהוקדשו לנושאים בעלי אופי היסטורי (ציונות והתיישבות חלוצית; העליות הראשונות; המאורעות בארץ; מלחה"ע השנייה; קום המדינה ושנות המדינה) ולנושאי חתך (נופיה ואקלימה של הארץ; שירי ילדות, גן וביה"ס; מורשות מוזיקליות יהודיות ממזרח וממערב והשפעות מוזיקליות זרות; שירי מחולות; שירי שבת ועוד). מפגשים נוספים הוקדשו ליוצרים חשובים כמתתיהו שלם, עמנואל זמיר, משה וילנסקי, סשה ארגוב, נעמי שמר, יורם טהר לב, עמנואל עמירן, מתי כספי, שלום חנוך ועוד, וכן ליוצרים נשכחים כחיים ברקני, אמיתי נאמן, יגאל גורדון ואחרים. "המפעל הכניס את כל המכללה [מכללת לוינסקי לחינוך] למודעות עמוקה כתוצאה מן העיסוק בזמר העברי" כתבה פליישר "היה זה באותן שנים של צמיחת הרוק הבוטה בארץ...ההתרחשות [של מפעל הזמר] חשובה בחיי התרבות בישראל, חלוצית תרתי משמע...ראשונה מסוגה ומעוררת את התחושה החלוצית-ציונית מן העבר...ועד לחידושים המעניינים והרעננים אז של להקות טיפקס ואתניקס...שיתופם היצירתי של התלמידים בפורומי הזמר, עד כדי חשיפתם כזמרים-מלחינים-מעבדים בפני חבריהם, היה במקום העליון ונוספה כאן חוויה עם הד עצום...שהותירה משקעי ידע וחדווה שלא יימחו. אין כוח שימחק מתוכך את מה שחווית בעוצמות שהן הרבה מעבר לשגרת היום-יום...". מפגשים אלו היוו בהמשך בסיס לסדרת הקונצרטים הפתוחים במכללה בנושא "חלוצי הזמר והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי".