​היצירה מעגלים מורכבת משני אלמנטים – האחד רתמי והשני מלודי. האלמנט הריתמי מופיע בצורה של שורה, החוזרת מספר פעמים בקנון בין כלי הנקישה השונים, וגם במקומות של טוטי  (Block Rhythm), המזכירים את "פולחן האביב" של סטרווינסקי. הקנון החוזר שוב ושוב בכלי הנקישה הוא שהכריע בבחירת שם היצירה: "מעגלים".

 

המרכיב השני הוא מלודי והוא קשור למחשבה הרמונית מודאלית. תאים מלודיים קטנים נוצרים בעיקר בשני החלקים האיטיים, האחד מיד אחרי הפתיחה הקצבית, והשני יותר מאוחר במהלך היצירה.

 

"כאשר כתבתי את מעגלים", מספרת גלעין, "קבעתי מה יהיו הצלילים השולטים  בכל חלק וחלק לפי המרווחים בעלי האופי הרצוי. בקטעים האיטיים בחרתי בטרצות, בסקונדות ובטריטונים. היעדרם  של צלילים שאינם שייכים למודוסים הרצויים יוצר צבע הרמוני ברור מאד, והמודוסים האלה מופיעים גם בטרנספוזיציה."

המרכיב השלישי ביצירה הוא פיתוח האלמנט המלודי השני. כשמתווספים עוד ועוד תפקידים מלודיים  לקנון בזה אחר זה נוצר אפקט של טשטוש ואשכול. עצם העובדה שהאשכולות מורכבים מאותם החומרים המלודיים כמו החלקים השקופים יותר, יוצרת אחדות מחשבתית והיגיון קומפוזיטורי.

לקראת סוף היצירה, נוצר שיא תזמורתי נרחב  כאשר כלי הקשת וכלי הנשיפה מעץ מנגנים אשכול דחוס ביותר הנשמע כמו "ענן" סוער, וכלי המתכת מגננים מנגינה מהורמנת בעלת עוצמה חזקה ביותר ברגיסטר הנמוך של הכלים, ותוף הבס והטימפני משמיעים טרמולו ממושך בפורטיסימו כשהם מפיגים את המתח שנוצר רק בהקשה האחרונה שהושהתה באורח מכוון.

היצירה כלולה בתקליטור "ונגינותי ננגן", 1999.