במסורת היהודית נוצר סביב חג הפסח מגוון עצום של תפילות, פיוטים ומנהגים. תפילות ופיוטים אלה מושרים בתקופה שמתחילה בראש חודש ניסן ומשתרעת עד ספירת העומר וחג השבועות. הפיוטים משקפים מוטיבים שונים הקשורים לחג, כגון: הגאולה, היציאה מעבדות לחירות, השירה וקשרי האהבה בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא. שיר השירים, בנוסף על היותו חלק מן הליטורגיה של פסח בכל הקהילות, הוא מקור השראה לחלק גדול מהפיוטים הקשורים לחג (למשל "ברח דודי עד שתחפץ" – במסורת חסידות בובוב).
בלקט שלפנינו תוכלו לשמוע קטע מתוך שירת הים על פי המסורת השומרונית; פיוטים לשביעי של פסח המתרכזים בסיפור יציאת מצרים וקריעת ים סוף ("יום ליבשה" במסורת יהודי גרמניה, "ידידי השכחת" במסורת יהודי מרוקו); שירים עממיים שמקובל לשיר בסיומו של ליל הסדר ("חד גדיא" בשלל שפות, "אחד מי יודע"); וכן פיוטים ושירים מתוך ההגדה, המושרים בהזדמנויות שונות במהלך החג ("אדיר הוא" – במסורת חסידות בוהוש).
לליל הסדר נודעת חשיבות יתרה בהנחלת המורשת מדור לדור. כיוון שכך, כבר בהגדה אנו מוצאים שילוב של שפות יהודיות, כדי שכל באי הסדר יוכלו להשתתף במה שנאמר ומושר סביב השולחן. "הא לחמא עניא", למשל, נכתב בארמית כדי שההזמנה תהיה מובנת לכולם. בלקט שלפנינו יש מספר דוגמאות של שירה בניבים יהודיים מקומיים כמו ארמית יהודית ("אסדר תכא"), יידיש ("מה נשתנה", "אחד מי יודע" ו"חד גדיא"), ערבית מרוקאית יהודית, לדינו ואיטלקית ("חד גדיא").
עריכת הלקט: מתן ויגודה
כתיבה: מתן ויגודה, עמליה קדם
דיגיטציה: נעם פיינר (סריקה), אירנה רפופורט (עיבוד גרפי)
