פורים זכה למספר רב של פיוטים. פיוטים אלה עוסקים בגודל הנס שאירע לישראל, בתחינה לבורא עולם לגאולה קרובה ובהבעת בוז ולעג לצוררי ישראל שסופם יהיה כסופו של המן הרשע. הפיוטים מוסרים גם תקציר של אירועי המגילה, מצוות היום ועוד ועוד. רוב הפיוטים הם בעלי אופי שמח המבטא את ההודיה על כך שיהודים ניצלו ואף שלטו על שונאיהם. להלן נביא מספר פיוטים המושרים בעדות שונות:

 

אזכיר חסדי אל, נוסח יהודי בוקרשט:

 

​ניגון זה מושר בחסידות קוסוני (הונגריה), הוא מושר פעמיים, בפעם הראשונה הוא מושר בעת קריאת המגילה לאחר הפסוק "ויאמר חרבונה אחד הסריסים",

 

החלק השני מושר לאחר מכן בטיש של פורים. בהקלטה זו שר בנו של האדמו"ר בראיון עם יעקב מזור. ניגון זה מתחיל אמנם כניגון בעל אופי שמח, אך בהמשכו הוא הופך לניגון דבקות המאופיין בכובד ראש.

 

 

​בתיקוני זוהר מופיעה דרשה הקושרת בין פורים ליום הכיפורים: " פּוּרִים אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג" [פורים נקראת על שם יום הכפורים, שעתידים להתענג בו, ולשנות אותו מעינוי לעונג]. קישור זה בא לידי ביטוי בחצרות חסידיות בכך ששרים בטיש פורים ניגונים או אפילו קטעי תפילה אשר מושרים במהלך יום הכפורים. דוגמא לכך ניתן לשמוע בהקלטה הבאה, אשר הוקלטה בחסידות בוהוש (רוזין), שבה שרים ניגון ביידיש אשר חיבר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ומתאר סחר חליפין בין ישראל לרבונו של עולם: הם יתנו לו חטאים, עוונות ופשעים והוא יתן להם סליחה מחילה וכפרה. מקובל שרבי ישראל מרוזין הורה לחסידיו להזכיר את שמו של ר' לוי יצחק משום שהיה מוכר בפי כל כ"סנגורם של ישראל" ועל כן מזכירים את שמו, או שרים את אחד מניגוניו כדי שיהיה מליץ יושר בעת הדין. ניתן לשמוע את המתח באוויר בעת שירת הניגון. במהלך הטיש שרו גם את הפיוט "אמנם כן יצר סוכן" המושר בערבית של יום כפור, וכן תקעו בשופר שלש פעמים כנגד מלכויות זכרונות ושופרות.