הכנס את כתובת הדוא"ל שלך, וקישור לשחזור סיסמא יישלח לחשבונך
קישור לשחזור סיסמה נשלח אליך בדואר האלקטרוני
טקס הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת הגדול בתל אביב בשנת 1956 בביצוע החזן משה הרשטיק ובליווי מקהלת בית הכנסת הגדול. בדומה לביצוע הקודם, גם כאן ניכרת השפעת לחן הפיוט "מעוז צור" בנוסח הברכות.
הדלקת נרות חנוכה ויז'ניץ
בתפר שבין מזרח למערב נעימה של הדלקת נרות בנוסח ספרדי של יהודי אמשטרדם. בהקלטה נשמעים בני משפחת ריקרדו כשאת תפקיד הסולן תופס החזן דוד ריקרדו המלווה בשירת מענה מצד ילדי המשפחה. בהמשך נאמר הפיוט "הנרות הללו" ולאחריו הפיוט "מעוז צור" בלחן הנודע והמפורסם (עד דקה 4:50). האוסף הכולל של כתבי היד של דוד ריקרדו נמצא במחלקת המוזיקה וזמין לעיון הציבור.
ביצוע מערבי למדי בנוסח יהודי מרוקו-טנג'יר על-פי האנתולוגיה של יצחק לוי, בביצוע חבורת "רננים”:
ייצוג לגישה המזרח-אירופית והישראלית-חילונית לנרות ולסמלי החג משתקפת בשיר הבא. "די חנוכה ליכט" הוא שמו המקורי של השיר היידי הנפוץ הפותח במילים "אָ איר קליינע ליכטעלעך" שנכתב על ידי מוריס רוזנפלד (1923-1862), משורר יליד פולין שהיגר לארצות הברית בשלהי המאה ה-19. השיר זכה ללחנים שונים ולגרסאות תרגום שונות. מוכר במיוחד הלחן שנכתב בידי המוזיקולוג היהודי הרמן צבי ארליך בשנת 1908 לכבוד ביקורו של המשורר מוריס רוזנפלד באירופה. בארכיון הצליל מצויות הקלטות שונות וייחודיות של השיר בלחניו השונים.
"נרותי הזעירים" בלחן ארליך ובתרגום אבינועם בביצוע הזמרת אופירה גלוסקא:
כאמור, זכה השיר "די חנוכה ליכט" ללחנים ולתרגומים שונים. על חלקם עומד חוקר הזמר העברי אליהו הכהן במאמרו "נרותי הזעירים: קורותיו של שיר חנוכה ומלחינו" [כתב העת "אריאל" 191 (2010), עמ' 79-84], כך למשל קיים לחן נוסף לשיר מאת המנצח והמעבד ליאו ליוב. עדות להימצאות לחן זה מופיעה בפרסום "ציונס הארפע" משנת 1917 המצוי באוסף מאיר נוי לזמר היידי.
עיון באוסף מאיר נוי לזמר היידי כולל לחנים נוספים לשיר פרי עטם של המלחינים הנרי לפקוביץ (1959-1891) וזוול זילברטס (1949-1881).
גרסת השיר המוכרת נכתבה על ידי המשורר ראובן גרוסמן (אבינועם) שכתב בראשונה שתי גרסאות שונות, בשני שמות שונים: "נרותי הזעירים", ו"נרותי הזערורים". משוררים נוספים ניסו כוחם בתרגום השיר. כך למשל ידוע על תרגום מאת המוזיקאי בנימין עומר (חתולי) בשם "נרותי הנחמדים" וכן ידוע תרגום מאת קדיש יהודה סילמן שפורסם לראשונה בחוברת "שירים לבית הספר" בהוצאת לוין קיפניס מראשית שנות העשרים של המאה שעברה. שם השיר, "האורות הרכרוכים", מותאם ללחן של הרמן ארליך שהוזכר והפך נפוץ בשנים ההן. שימו לב לכתב התווים הרשום בכיוון נגדי מזה המקובל.
"די חנוכה ליכט" משמש גם חלק מפסקול שירי החג לילדים. זה מכבר הפך חג החנוכה מועד להעלאת הצגות ומחזות זמר בעבור הילדים החופשיים מבתי הספר. כך תופעת "הפסטיגל" שהתחילה בראשית שנות השמונים כמקבילה לפסטיבל שירי הילדים ובהמשך הפכה לתחרות עצמאית הנערכת מדי שנה בחג החנוכה. הנה "המנון הפסטיגל" משנת 1981 שנכתב במיוחד בעבור הפסטיגל הראשון למילים מאת אפרים סידון בלחן של המלחין דובי זלצר (אוסף כתבי היד של המלחין מצוי במחלקת המוזיקה והושלם לאחרונה).
אוספי מחלקת המוזיקה כוללים הקלטות ופרסומים של ה"פסטיגלים" השונים החל מראשיתם. אוסף מאיר נוי לזמר העברי כולל פרסומים שונים משירי הפסטיבל וכן הקלטות שונות.
