מה בספרייה > פינת קריאה > טרומפלדור יוסף

טרומפלדור יוסף

כולנו מכירים את טרומפלדור בתור מנהיג "גדוד הפרדות" וגיבור תל-חי, אך רק מעטים מכירים את סיפור גבורתו בזמן מלחמת רוסיה-יפן או את פעילותו הציונית במחנה השבויים היפני שאליו נשלחו אלפי חיילים יהודים שנפלו בשבי בזמן המלחמה.

 

​20 באוגוסט 1904: במהלך התחפרות מול קווי האויב, הרגיש טרומפלדור כאב חד מפלח את ידו השמאלית. כשהצליח להתעשת מצא את עצמו הרחק מהשוחה שבה שהה דקות ספורות לפני כן. רק כשפונה לבית החולים הבין את חומרת המצב: פגז יפני ריסק את ידו השמאלית.

 

פציעה זו תלווה אותו לשארית חייו, אך אפילו היא לא תצליח להאט את הקצב הקדחתני של גיבור תל-חי ומנהיג "שבויי ציון ביפן".

 

גיוס הפציפיסט היהודי

 

שקיעתה ההדרגתית של סין הקיסרית הביאה את שתי האימפריות היריבות – רוסיה ויפן – לרחרח בסביבה. עם התפשטותה של יפן לאזור וכישלון משא ומתן בין שתי היריבות הוותיקות בנוגע לאזורי ההשפעה החדשים שברשותן, פרצה בשמונה בפברואר 1904 מלחמת רוסיה-יפן.

 

 

במכתביו השונים סיפר טרומפלדור שכלל לא רצה להתגייס לצבא הצאר בגלל נטייתו לפציפיזם, אך סירב להעניק לסיעות אנטישמיות ברוסיה את העונג שבלהאשים יהודים בפחדנות.
הוא התגייס שנתיים לפני המלחמה ועם פרוץ הקרבות נשלח, יחד עם 170 מחבריו ליחידה ועוד עשרות אלפי חיילים רוסים - ביניהם כמה אלפי יהודים - אל הבסיס הימי בפורט-ארתור.   

 

 

העילה לפרוץ מלחמת רוסיה-יפן: הפצצת השייטת הרוסית על ידי משחתות יפניות ב-8 בפברואר 1904

 

 

ציון לשבח, הפציעה והנפילה בשבי 

 

הימים הראשונים בפורט-ארתור התאפיינו בחוסר מעש והחיילים עמלו למצוא תעסוקה לעצמם. לא עבר זמן רב והם קיבלו את מבוקשם: חיילי גדוד הקלעים נקראו לשרת במערכה. במהלך הקרבות זכה טרומפלדור באות ההצטיינות הראשון שלו, ומונה בזכות כך לסמל. הוא לא הסתפק בתפקידו החדש והציג את מועמדותו ליחידת הקומנדו. משהתקבל ליחידה המובחרת נאלץ לסבול שוב את האנטישמיות הרווחת בצבא: באחד המסדרים הצהיר שליש הגדוד בפני החיילים שהוא מקווה שלא יתגלו במהלך הקרבות בתור פחדנים ובוגדים, אך מיהר לרכך את איומו המרומז בכך שהודיע שזה כנראה לא יהיה המצב כיוון שאין ביניהם יהודים. הצהרתו הפומבית של טרומפלדור בו במקום על יהדותו זכתה לתמיהה ובוז – הייתכן שחייל מצטיין ואמיץ שכזה הוא יהודי?

 

ב-20 באוגוסט 1904 נפצע טרומפלדור את הפציעה שתלווה אותו לשארית חייו. חברו ליחידה, היהודי-ציוני דוד בלוצרקובסקי, מיהר לבקר את טרומפלדור בבית החולים וניסה למצוא את מילות העידוד עבור חברו הפצוע. "כיצד יוכל לנחם את טרומפלדור קטוע היד?" חשב לעצמו. לבסוף היה זה טרומפלדור שניסה להרגיע את חברו הנסער – ברגע שיבריא יחזור למערכה.

 

 

יוסף טרומפלדור, חנה ודוד בלוצרקובסקי. התמונה צולמה במהלך ביקורו של טרומפלדור ברוסיה בשנת 1913.

 

מאה ימים שהה טרומפלדור בבית החולים הצבאי עד שחזר אל פורט-ארתור. הוא הדהים את מפקדיו וחבריו ליחידה כשבחר לחזור ולשרת את אימא רוסיה לאחר פציעתו. הסיטואציה הצבאית לא השתנה בעקבות חזרתו: ב-20 בינואר 1905 נכנע הבסיס הרוסי לידי הכוחות היפנים וכל חיילי הבסיס נשלחו לשבי ביפן.

 

'המתבולל החוזר בתשובה' הופך למנהיג שבויי ציון ביפן

 

התנאים בשבי היפני היו נוחים להפליא: השבויים שוכנו לפי דתם ושום עבודה ממשית לא הוטלה עליהם. הייתה זו הפעם הראשונה בחייו שהיה טרומפלדור מוקף בקהל יהודי מגוון כל כך: יהודים חסידים, פעילים ציונים וצעירים מתבוללים.

 

 

יוסף טרומפלדור בשבי היפני, התמונה צולמה ככל הנראה בשנת 1904.

 

הוא ניצל את המרץ הטבעי שלו ואת יכולותיו המנהיגותיות כדי לארגן את חיי הקהילה ב"רובע היהודי" במחנה. הוא ייסד תחילה קופת הלוואה להקמת מספרה וסנדלרייה, הקים בית ספר לחסרי השכלה – בו ילמדו שבויים יהודים ולא יהודים מקצועות שונים, ולמרות שהיה אתאיסט בנטיותיו, פנה למען יהודי המחנה לשלטונות היפניים והשיג מהם את הדרוש לאפיית מצות בפסח, לסיפוק טליתות למתפללים ואף ניסח בעצמו את כרטיס הברכה לראש השנה. הסמל קטוע היד זכה במהרה לכינוי 'המתבולל החוזר בתשובה'.

 

 

 יוסף טרומפלדור בשבי היפני, מעל ניתן לראות את סמל "בני ציון השבויים ביפן"

 

בשבי נשאב טרומפלדור אל ענייני הציונות: היות שהבין את החשיבות של החינוך להתעוררות הרוחנית והלאומית של בני עמו, ארגן יחד עם שבויים ציונים נוספים אגודה ציונית ברחבי המחנה וקרא לה "בני ציון השבויים ביפן". הוא עמל לקבץ את הכותבים והמדפיסים היהודיים שמצא במחנה והקים יחד איתם עיתון שבועי לאגודה, "דר יודישער לעבן (חיים יהודים) – בני ציון השבויים ביפן".

 

 

חברי מערכת העיתון "דער יודישער לעבן" אשר יצא לאור במחנה השבויים. תמונה משנת 1905. יושב, רביעי מימין, העורך יוסף טרומפלדור

 

העיתון השבועי התפרסם ביידיש וברוסית והוקדש לענייני המחנה, למצבם של השבויים היהודיים במחנות היפניים הנוספים, לחדשות מעם ישראל בתפוצות וכמובן, לדיווחים על מצב ההתיישבות העברית בארץ ישראל. עד שחרורו שימש טרומפלדור בתור העורך והמחבר של מרבית המאמרים.

 

 

 

גיליון 14 של העיתון השבועי "דער יודישער לעבן" ביידיש וברוסית. העיתון לקוח מתוך ארכיון הספרייה הלאומית

 

השבויים הרוסיים מכל החזיתות שהציפו את המחנה הבהיר לתושביו שתבוסת רוסיה במלחמה קרבה ואיתה יושם הקץ לשאיפות ההתפשטות של הצאר במנצ'וריה. הצעתו של נשיא ארה"ב תיאודור רוזוולט לתווך בין הצדדים הלוחמים התקבלה וחוזה השלום פורטסמות' נחתם בחמישה בספטמבר 1905. כמעט כל דרישותיה של יפן התקבלו.

 

טרומפלדור זכה להשתחרר כמה חודשים לפני כלל השבויים. ביום שחרורו מן המחנה יחד עם פצועים נוספים התחרו ביניהם השבויים היהודים מי ישיג מגיבור המערכה ונציגם מול השלטונות היפנים תצלום חתום בכתב ידו? מערכת העיתון הכללית של המחנה הקדישה גיליון מיוחד לכבודו ומערכת "דר יודישער לעבן" העניקה לו אלבום תמונות למזכרת.

 

 

תצלום קבוצתי של שמונים ושישה חיילים יהודים בצבא הרוסי, במחנה שבויים בעיירה טקאייסי. התמונה צולמה למזכרת מפעילותם המשותפת בהתאגדות "בני ציון השבויים ביפן". בשורה האחרונה מסומן בעפרון אדום יוסף טרומפלדור – חובש כובע פרווה. מאחוריו נראה סמל איגוד השבויים היהודיים.

 

 

צידה השני של התמונה, אליו הודבק גליון נייר משוכפל ובו שמות כל החיילים הנראים בתצלום בשפה הרוסית.

 

בשעת הפרידה נישא טרומפלדור על כפיים, כשההמון המתאסף קורא בצהלה: "הנה בן-אדם, הנה בן-אדם, הביטו נא!"

 

 

 

 

 

 

 תעודת השחרור, עם פירוט הישגיו הצבאיים, של החייל המצטיין - יוסף אוסיה טרומפלדור


לחצו כאן לצפייה בארכיון טרומפלדור באתר רא"י - רשת ארכיוני ישראל