מה בספרייה > פינת קריאה > התרומה של חיים ויצמן למאמץ המלחמתי הבריטי

התרומה של חיים ויצמן למאמץ המלחמתי הבריטי

הימים הם ימי מלחמת עולם הראשונה, וככל שמתקדמת המערכה הצבאית, נתקלת תעשיית החימוש הבריטית במחסור חמור באצטון, חומר ששימש ליצירת חומרי נפץ.

 

כדי למנוע את קריסתה הכוללת של תעשיית החימוש הבריטית בזמן המלחמה, קיבל על עצמו ד"ר חיים ויצמן, מהגר יהודי וכימאי בהכשרתו, את המשימה לפתור את המחסור באצטון. כן, אותו ויצמן  שעשה לעצמו שם בתור גדול הפעילים הציונים בבריטניה ושיהיה לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל.

 

גלו עוד על התנועה הציונית: תמונות נדירות של אישים וכינוסים של התנועה, סיפורים מאחורי התנועה הציונית, מערכי שיעור למורים ועוד


מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" בפי בני התקופה, תפסה את מרבית המדינות הלוחמות בהפתעה גמורה. מרוץ החימוש שקדם למלחמה והתמונה המקובלת של תורת הלחימה גרמו למנהיגי בריטניה להאמין שמדובר במערכה קצרה שתסתיים – כפי שטענו רבים – "לפני חג המולד".

 

לאחר הקרבות הראשונים התגלה גודל הטעות: הצבאות הלוחמים בחזית המערבית התחפרו במקומם וקו החזית הסטטי נקבע מצפון מזרח צרפת ועד חופה הפלמי של בלגיה. אובדן הגישה הבריטית למחצבי סידן אצטט, ממנו הופק האצטון, החלו להיות מורגשים ככל שהתקדמה המערכה.

 

כיום אנחנו מכירים בחשיבות האצטון בעיקר בהקשרים של קוסמטיקה, אך באותה תקופה שימש האצטון לייצור קורדיט – חומר בערה ללא עשן שהחל להחליף בתחילת המאה ה-20 את אבק השריפה. ללא פתרון מהיר למחסור באצטון הבינו קברניטי המלחמה שהסיכוי שבריטניה תעמוד במלחמה ארוכת טווח הוא אפסי.

 

 

ד"ר חיים ויצמן במעבדתו שבבריטניה 

 

הישועה הגיעה מכיוון לא צפוי: ד"ר חיים ויצמן הוכר בחוגי השלטון הבריטי בעיקר כפעיל ציוני נמרץ המנצל כל הזדמנות להשמיע את גרסתו לפתרון בעיית העם היהודי: הענקת מולדת ליהודים בארץ ישראל. לכן כשהצליח הד"ר לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר לזקק אצטון ממחית תירס בתהליך כימי שפיתח, החליט לנצל את הדבר כדי להשיג שתי מטרות: לפתור את מצבו הכלכלי הדוחק ולקדם את מטרותיה של התנועה הציונית. ב-21 באפריל 1915, נפגש ויצמן עם גורמים בצבא ובממשל הבריטי והסכים לבקשתם לערוך ניסויים בייצור אצטון. עד מהרה עלו תוצאות הניסוי אפילו על ציפיותיו האופטימיות ביותר.

 

 

נשים בריטיות במפעל תחמושת בזמן מלחמת העולם הראשונה. תמונה מתוך Getty Images 

 

בתום פגישה קצרה עם שר החימוש, יצא וינסטון צ'רצ'יל מעודד מהאפשרות של הפקת 30 אלף טון של אצטון שהיו נחוצים בהקדם לצבא הבריטי. הוכרז על בניית בית חרושת ניסויי וד"ר ויצמן הועמד בראש הפרויקט.

 

 

עובדת בתעשיית החימוש הבריטית בזמן מלחמת העולם הראשונה. במהלך "המלחמה הגדולה" הצטרפו כמיליון נשים למעגל העבודה. תמונה מתוך Getty Images

 

את הפגישות העסקיות הרבות אליהם הוזמן עתה, ניצל ד"ר ויצמן כדי לעדכן את אנשי שיחו במצבם הירוד של היהודים ברחבי העולם ובניסיון לקדם בעזרתם את ההכרה בתנועה הציונית: הוא זכה להכיר את לויד ג'ורג', הרברט סמואל, הלורד אלפרד בלפור ומנהיגים נוספים בהם ייעזר במהלך.

 

משנוכח שסבב הניסויים הראשון הצליח מעל לציפיותיו, דרש הכרה רשמית בעבודתו. הוא לא ביקש להתעשר בזכות פועלו, אלא להתמנות לתפקיד רם יותר אשר דרכו יוכל להשפיע על המדיניות הבריטית בנוגע לארץ ישראל – רכושה החדש של האימפריה הבריטית.

 

ב"זכרונות המלחמה" שחיבר לויד ג'ורג' שנים לאחר המלחמה, ציין המדינאי שעמד בראשות ממשלת בריטניה משנת 1916 שכאשר יידע את ויצמן על כוונתו להמליץ למלך בריטניה להעניק לו תואר של כבוד, סירב המדען וטען שהוא רק דואג לגורל עמו. "זה", טען לימים, "היה מקורה של ההכרזה המפורסמת על הבית הלאומי ליהודים בפלשתינה. כאשר נתמניתי לראש הממשלה שוחחתי על הנושא כולו עם מר בלפור, שהיה אז שר החוץ, רצינו באותה עת לקבל את תמיכת היהודים בארצות הניטרליות. ד"ר ויצמן הופנה ישירות אל שר החוץ – זו הייתה תחילתה של שותפות, שתוצאותיה, לאחר בחינה מדוקדקת, הייתה הצהרת בלפור המפורסמת... כך שד"ר ויצמן, בתגליתו, לא רק סייע לנו לנצח את המלחמה, אלא אף השאיר את חותמו על מפת העולם".

(מצוטט אצל "חיים ויצמן: מדע בשירות הפוליטיקה" מאת יהודה ריינהרץ ומירי קרסין)

 

 

ביקורם של הלורד בלפור וחיים ויצמן ב'גימנסיה הרצליה' מתוך אוסף גימנסיה הרצליה שבארכיון הספרייה הלאומית 

 

שנים קודם לכן נקרע ד"ר חיים ויצמן בין המדע והעשייה הציונית: בזכות תרומתו האדירה לבריטניה בזמן "המלחמה הגדולה" הוכיח שאין עוד סתירה בין השניים.

 

 

 

"עלילה נוסח גבלס": הסובייטים מאשימים את ויצמן שגנב את הרעיון על האצטון. כתבה מתוך עיתון חירות שהתפרסמה בתאריך 18 בספטמבר 1958


 

התנועה הציונית: תמונות, סיפורים, אישים, כרזות ועוד