בשנת 2012, פנתה לספרייה הלאומית דר' שלמית בז'רנו, חוקרת של אמנות יפנית מן האוניברסיטה העברית בבקשה לאתר ציורים בודהיסטיים יפניים מאוסף הספרייה אשר הוזכרו בקטלוג של תערוכת אמנות מהמזרח הרחוק שהתקיימה במוזיאון תל-אביב בשנת 1938.

נִיסוֹ טַאימֶן (מפגש שני הפטריארכים). מתוך: אוסף אליזבת' אנה גורדון

 

 

הציורים שנזכרו הנם חלק מאוסף אליזבת' אנה גורדון (1925-1851) שנתרם לספרייה הלאומית לאחר פטירתה.

גורדון ביקרה ביפן לראשונה בשנת 1891 במהלך סיור ברחבי העולם שאליו יצאה עם בעלה, ג'ון אדוארד גורדון (1915-1850). בשנת 1907 אליזבת', שהייתה בשעתה מן הגברות ששימשו בחצר של המלכה ויקטוריה, חזרה ליפן, ומלבד שנים ספורות, התגוררה ביפן עד מותה בשנת 1925 בקיוטו. בשנותיה בקיוטו, עסקה אליזבת' גורדון במחקר בתחום הבודהיזם היפני ובהרחבת אוסף האמנות הבודהיסטית שלה. במהלך שהותה ביפן היא למדה בודהיזם ואספה ספרים ויצירות אמנות רבות בתחום.

אליזבת' גורדון שהייתה נוצרייה מאמינה, האמינה כי היפנים הם צאצאי עשרת השבטים האבודים ואלו הבריטים הם צאצאי שבט יהודה. ביקורו של יורש העצר היפני אצל יורש העצר האנגלי באותם יפנים נתפס בעיניה כמבשר את אחרית הימים. גם הקמתה של התנועה הציונית הייתה אות וסימן לפעמי המבשר.

אי לכך הייתה גורדון תומכת נלהבת בתנועה הציונית. שמה של אליבזת' אנה גורדון רשום בהיסטוריה הציונית, שכן היא מימנה את המשלחת של ההסתדרות הציונית שיצאה בשנת 1903 לאזור אגם ויקטוריה שבאפריקה כדי לבדוק את השטח עבור מה שכונה לימים "תכנית אוגנדה". ההחלטה לתרום חלק מהאוסף שלה לספרייה הלאומית, לאחר מותה, הושפעה ללא ספק מהאמונות העמוקות הללו.

כדי לחשוף את האוסף לציבור רחב ככל האפשר בארץ ובעולם, יצרה הספרייה בעזרת דר' בז'רנו קשר עם הפרויקט הבינלאומי לקטלוג וסריקה של אמנות יפנית בודהיסטית בחסות אוניברסיטת ציריך ואוניברסיטת הוסיי בטוקיו, ופרויקט סריקה של אוסף אליזבת' גורדון יצא לדרך. האוסף כולל 139 ציורים בודהיסטיים, שרובם הועתקו מציורים מקוריים עתיקים במקדשים בודהיסטיים ביפן במהלך המאה ה-19. הפרויקט עלה זה מכבר לבסיס הנתונים Japanese Buddhist Art in European Collections.