ב-28.3.2017 התכבדנו לארח את מנכ"ל הספרייה הבריטית מר רולי קיטינג בביקורו הראשון בישראל.

נושא הרצאתו של קיטינג בספרייה היה "ידע בעולם משתנה". הוא תיאר בה את האתגרים העומדים בפני הספריות הלאומיות בתקופה מרתקת זו של עולם משתנה וחידושים טכנולוגיים מהירים, שמחייבים את הספריות להמציא את עצמן מחדש.

"אנחנו ספרייה צעירה וזקנה בו-זמנית," סיפר קיטינג, והסביר שהספרייה הבריטית במתכונתה הנוכחית נוסדה רק בשנת 1973, אף על פי שבאוספיה אצורים פריטים מאלפי שנים של היסטוריה עולמית.

הדילמה שבפניה עומדת הספרייה הבריטית היא דילמה שגם אנו פה בארץ מתמודדים איתה יום-יום: מהי המהות של ספרייה לאומית בעידן הזה. האם מדובר במבנה פיזי שאוסף ומשמר את אוצרות המורשת של המדינה, בעיקר לצרכי מחקר? "או אולי," מציע קיטינג, "עלינו להסתכל על 'גוגל' שיושבת בלונדון במרחק כמה רחובות מאיתנו, ולראות בעצמנו ספרייה לאומית דיגיטלית שמנגישה את אוצרות הידע בצורה חדשה לחלוטין?"

התשובה, לפי קיטינג, ברורה: גם וגם. הספרייה היא חלל פיזי אך גם מאגר ידע דיגיטלי. היא משרתת קהל אקדמי אך גם קהלים גדולים ורחבים יותר. היא פונה פנימה, אך גם החוצה אל העולם הגלובלי. היא אוספת ומשמרת, אך גם מנגישה ומנחילה.

קיטינג סיפר על המוטו שנגזר מתוך המניפסט של הספרייה הבריטית, מוטו שזכה לשם "ידע חי", ופירושו: "להפוך את המורשת האינטלקטואלית שלנו לנגישה לכל למטרות מחקר, השראה והנאה."
אבל איך עושים זאת?

קיטינג פירט את העקרונות שמנחים את הספרייה הבריטית: שימור/ איסוף (שהמידע לא יאבד), מחקר (שכן האקדמיה היא קטר המידע), כלכלה/  עסקים (כי בכוחו של המידע לסייע לכלכלה ולחברה כולה), חינוך (פתיחת הספרייה באופן פיזי/ וירטואלי לכל הגילים ולכל מי שחפץ ללמוד) ובינלאומיות (כי הגברת הידע דורשת מאמץ עולמי, וידע הוא גם כלי של שלום בין חברות).

הגשמת עקרונות אלה כרוכה באתגרים אדירים. האתגרים דורשים מענה טכנולוגי ושינוי תפיסתי – לפתע נאלצים אנשי הספרייה להשיב על שאלות חדשות כמו: כיצד מארכבים את רשת האינטרנט? כיצד מצילים מוזיקה וצלילים שעוד רגע כבר לא תהיה אפילו דרך להאזין להם?

קיטינג מבין את האתגרים, אבל גם שמח על הזכות שנפלה בחלקן של הספריות הלאומיות: "התפקיד שלנו הוא לחשוב קדימה, לחשוב במושגי נצח," אמר, "הידע הוא מקור החכמה, ולכן חברות חכמות מטפחות את הספריות שלהן."