מה בספרייה > עותקי חובה > נתונים סטטיסטיים > ספרים וכתבי עת – 2014

ספרים וכתבי עת – 2014

לקראת שבוע הספר מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני הוצאות הספרים בישראל בשנה שחלפה (2014). בין הנתונים הבולטים:

 

 •​ חלה עלייה קלה במספר הפרסומים הכולל, אך ירידה משמעותית בכמות הספרים המודפסים (243 פחות משנה שעברה)
 • ​ גידול משמעותי בספרות פרוזה ברוסית (98) ובערבית (66)
 • ​ ירידה נמשכת בפרסום ספרי עיון העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל ובסכסוך הישראלי-ערבי לעומת עלייה משמעותית בספרי מדע פופולרי וטבע
 • ​
  • צניחה במספר הספרים המתורגמים לילדים ולנוער (261 לעומת 367 בשנת 2013)
 • ​ ספרי ילדים ונוער: 54% מהספרים הם לגיל הרך, 32% לילדים בבה"ס היסודי ו-14% לבני נוער (כיתות ז-יב)
 • ​ רוב הספרים לנוער עוסקים בפנטזיה ומדע בדיוני ורק ספר אחד עוסק בהריון בגיל הנעורים....
 • ​​
  • 20 הוצאות לאור אחראיות על 52% מסך כל ההוצאה לאור המסחרית. בסך הכול יותר מ-350 הוצאות מסחריות ו-400 עמותות הוציאו ספרים השנה
 • ​​ כ-20% מהפרסומים יוצאים לאור ע"י אנשים פרטיים.
 • ​​​בישראל יוצאים לאור 15 עיתונים מדי יום ובנוסף 480 מגזינים, שבועונים ומקומונים​
 • ​​​בשנת 2014 הגיעו לספרייה 417 ספרים אלקטרוניים ו-480 ספרים מוקלטים (רובם ספרות קלאסית וספרים מוכרים לילדים)
לקראת שבוע הספר שייפתח ביום רביעי (3.6.2015) מפרסמת הספרייה הלאומית את הנתונים השנתיים העוסקים בהוצאות הספרים בישראל, בספרים המתורגמים, בסוגי ההוצאות לאור ובתחומי עיסוקיהן וכן בנושאים מעניינים וחשובים אחרים שיכולים ללמד על מגמות ספרותיות, חברתיות ותרבותיות בישראל. הנתונים מתייחסים לשנת 2014. השנה הדו"ח עומד בסימן חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל, ונבחנו מספר היבטים והשפעות שלו.
 
כידוע, על פי החוק כל פרסום שמודפס או מופק בישראל, מחויב להימסר לספרייה הלאומית. מדובר בספרים, עיתונים, כתבי עת, דיסקים ובשנים האחרונות גם ספרים דיגיטליים ומוקלטים.
 


 

​פרסומים חדשים בשנת 2014

 


מגמת העלייה המתונה שנראתה ב-2013 הצטמצמה ב-2014, והפרסום בכל הפורמטים גדל ב-2% בלבד. בסך הכול נתקבלו לספרייה 8,614 פרסומים חדשים, רק 203 יותר מאשר אשתקד. בנוסף, זו השנה הראשונה בשנים האחרונות שבה חלה ירידה (של 243 ספרים) בכמות הספרים המודפסים. הפרסומים מתחלקים ל-7,628 ספרים, 218 תקליטורים, 26 מפות, 256 כתבי עת חדשים ו-489 ספרים מוקלטים.
 

עברית ושפות אחרות

מתוך הספרים החדשים שנרשמו בספרייה הלאומית השנה, 6,899 הם בשפה העברית, 263 באנגלית, 204 ברוסית ו-173 בערבית. יתר 89 הספרים יצאו ב-14 שפות. בייחוד יש לציין את השפה הרומנית (10) ואת הגידול בפרסום בצרפתית (31, ביחס ל-11 אשתקד).
 
באופן יחסי, חלה עלייה גדולה בפרסום מקור בעברית (85%, לעומת 82% אשתקד) לעומת פרסומים מתורגמים. העלייה המשמעותית ביותר היא בספרות, לעומת ירידה במרבית תחומי ספרי עיון ופנאי. משפות זרות תורגמו לעברית 923 ספרים. אנגלית (701) מובילה כשפת המקור המועדפת לתרגומים, אך יש גם תרגומים מ-33 שפות נוספות.


 
 
 
חלוקה גאוגרפית של שפות המקור (מלבד אנגלית) מראה עדיפות ברורה לספרות אירופאית, כאשר גרמנית (41) וצרפתית (57) מובילות בפער גדול לעומת שפות אחרות, בוודאי שפות נדירות כגון לטינית (4), ובוודאי אוקסיטנית (1), ושני תרגומים של בודהיסטיים משפת פאלי.
 
210 ספרים תורגמו בישראל מעברית לשפות זרות, מהם 161 פרסומים רב-לשוניים הכוללים גם עברית, ו-49 שהם תרגומים בלבד, בהם בולטת השפה האנגלית (31).
 

מה קראנו בשנת 2014?

השנה המשיכה מגמת הגידול בספרות מבוגרים. 1,378 ספרי קריאה למבוגרים נקלטו השנה בספרייה, גידול לעומת 1,257 ספרים אשתקד. מתוך אלו, 1,175 הם בעברית. ברוסית נקלטו 98 ספרים ובערבית 66. מבין כל הספרים 1,014 הם ספרי מקור. הרוב הגדול של הספרות המתורגמת ממשיכה לבוא מאנגלית, אך אנו קוראים גם ספרי קריאה שמקורם ב-26 שפות נוספות ובראשם צרפתית (23) וגרמנית (12).


 
 

מתוך ספרי המקור, 814 ראו אור בשפה העברית. גם ברוסית (98) ובערבית (66) יש גידול משמעותי.

 

ניתוח הסוגות הספרותיות של ספרי המקור במגוון השפות מראה על גיוון ההיצע לקוראים בישראל. בהמשך למגמת הגידול המואץ של אשתקד, 133 אוספי סיפורים קצרים מקוריים הגיעו לספרייה, 116 מהם בעברית (גידול מ 63 אשתקד ו-52 לפני שנתיים). בספרי שירה המספרים יציבים, כאשר 402 ספרי שירה מקוריים מגיעים לספרייה, מתוכם 315 בעברית ו-58 (!) ברוסית. 14 ספרי מחזות מצטרפים ל-485 ספרי בדיון (fiction) כלליים.

 




ספרי עיון ופנאי

בתחום ספרי העיון נרשמו ירידות קלות בהיקף הפרסום. 273 ביוגרפיות נכתבו השנה (ירידה מ-295) – מתוכם 109 אוטוביוגרפיות, שחלקן יצאו לאור רק לאחר פטירת מחבריהם. רק 76 ספרים על ארץ ישראל מראייה היסטורית, ארכיאולוגית וטבע נקלטו בספרייה (ירידה מ-114 אשתקד), וכן 155 ספרים על היסטוריה של עם ישראל. על מדינת ישראל מזוויות של מדעי החברה, מדע המדינה, ועוד הגיעו 644 ספרים (720 אשתקד). רק 74 ספרים בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי יצאו השנה, ירידה נוספת בנוסף לירידה אשתקד (76, ומלפני שנתיים 124).
 
68 ספרי סיפורת בערבית נוספו השנה למדפי הספרייה. עברית וערבית יחד הניבו 32 ספרי לשון ובלשנות. גם 112 ספרי משפט – רובם למומחים וחלקם לציבור הרחב – הצטרפו לקודמיהם בספרייה.
 
502 ספרים בתחום הכתיבה הרבנית, 223 ספרי מוסר ודרשות, ו-134 ספרי פרשנות המקרא, ספרים מחקריים ורבניים, נרשמו אף הם. בהגות יהודית נוספו 37 כותרים (ירידה מ-76) ו-166 ספרי מקור ומחקר בקבלה וחסידות (ירידה מ-215), ירידה מפתיעה ביחס לשנה שעברה.
 
129 מדריכי תרבות הפנאי ו-27 מדריכים נוספים חולקים מקום במדף עם 235 ספרי אמנויות ופולקלור.
 
אוהבים לבשל? כתבו לכם 35 ספרים חדשים, הכוללים גם בישול לחגים, בישול מהתנ"ך, בישול לטבעונים וגם לא מעט חברות המשוכנעות כי בישול במוצרים שלהם ישפר לכם את טעם המאכלים שאתם מכינים.
 
134 ספרי מדע פופולארי, טבע ומתמטיקה נקלטו בספרייה השנה, גידול חד לעומת אשתקד (80).
 

מדף הילדים והנוער

השנה נרשמו בספרייה הלאומית 855 ספרי ילדים ונוער, ירידה קלה מ-879 אשתקד. המספר הזה אינו כולל 221 ספרי לימוד שנקלטו בספרייה (ירידה מ-300 לפני שנתיים). השנה חלה צניחה באחוז הספרים המתורגמים עבור ילדים ונוער (261 לעומת 367) – ראו פירוט בהמשך.
 
בתוך ספרי ילדים ונוער אלו כלולים 20 ספרי ילדים בערבית ו-99 ספרים המיועדים למגזר הדתי והחרדי.
 


השנה בחרנו לנתח את ספרי הנוער ואת דפוסי ההוצאה של ספרי ילדים ברמות השונות, ללא הבחנה בין שפות. הספרים חולקו לשלושה קהלי יעד: הגיל הרך (עד כתה א), ילדים (עד כתה ו) ובני נוער (כיתות ז-י"ב). חלוקה זו מראה על שונות גדולה בצורות ההוצאה ובהעדפות של הילדים
וההורים – או בשיקולי ההוצאה לאור של והמו"לים לפלח שוק זה.

  
 
ילדי הגיל הרך מוצפים בספרים חדשים אבל לעומתם השנה נתקבלו רק 117 ספרים המיועדים לנוער. בהתאמה למגמה כללית יותר בעולם הספר הישראלי, גם בתחום הספרים המיועדים לגיל הרך מתגלים אחוזים גבוהים יחסית של הוצאה עצמית (13% לעומת 5% בספרי נוער). הדבר עולה בקנה אחד עם שליטה חזקה של מספר מו"לים קטן: 5 מתוכם אמונים על 71 ספרים המיועדים לבני נוער (60%!). בספרי ילדים ובגיל הרך הפיזור גדול יותר. דומה שקשה למחברים לחדור לשוק והם בוחרים לעשות זאת באמצעות הפקה של ספריהם בכוחות עצמם, שיווקם והפצתם ללא הוצאה מסחרית.
 
ההבדל הגדול הוא ביחס של ספרי ילדים מקוריים בכל שכבת גיל. בספרים המיועדים לגיל הרך, מסתבר, רבים הם אזרחי ישראל שרוצים להוציא סיפור חדש לילדיהם ונכדיהם – 81% הם ספרי מקור. אולם לעומת זאת הנוער הישראלי ניזון בעיקר ממקורות חו"ל!
 

מה קוראים התלמידים בין כתה ז ועד שיקראו ספרי מבוגרים?

מגוון רחב של נושאים. הנתונים עונים בקול ברור: הם מעדיפים לקרוא סיפורת – 86% מהספרים שהם קוראים הם ספרי סיפורת. יש מגוון רחב של נושאים – [ראו בתרשים מטה] חלק מהנושאים הבולטים (מכיוון שהספרים כוללים מגוון נושאים, הסה"כ אינו מגיע ל-100%). משמעות הנושאים מתחדדת בהשוואה לקבוצות אוכלוסייה שונות – בני נוער מוצפים כמעט פי 2 בספרי פנטזיה ומדע בדיוני ממבוגרים (34 לעומת 18). משפחה וחברוּת הם נושאים מרכזיים בספרות המיועדת לבני הנוער. רק ספר אחד נתקבל העוסק בהריון של בני נעורים.
 


האם החוק להגנת ספרות והסופרים משפיע?

חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל עשוי להשפיע על מגוון רחב של תחומים, החל משינויים בכמות הכותרים היוצאים לאור, בעבודה של מחברים עם מו"לים או בלעדיהם, בתמלוגי המחברים, כניסתם של מחברים חדשים לשוק הספרים ועוד. כמובן שחלק מהשלכות אלו משפיעות על הצרכנים, הן בטיב היצירה והן במחירי הספרים. מאז הצעת החוק דנים גורמים רבים בהשפעותיו האפשריות. בהמשך מובאים נתונים על המו"לות הישראלית בכלל. לנתונים אלו יש להוסיף מידע על מכירות, מחירים, תמלוגים ועוד, שאינם באחריותה של הספרייה. הקורא הנבון יחבר את כל המידע ויסיק מסקנותיו – כל אחד ואחת לשיטתו.
 
במשך העשור האחרון ניתן לראות סטיות מסוימת ביחסי כמויות הוצאה לאור על ידי קבוצות המו"לות השונות. השנה 60% מהספרים יצאו על ידי מו"לים מסחריים (59% אשתקד), וברשויות שלטון (4%) והשכלה גבוהה (5%) אין שינוי גדול. ההוצאה העצמית (20%) גדלה על חשבון פרסומים של עמותות (11%, בהשוואה ל15% אשתקד).
 

    
 
לכמות הפרסומים של מוסדות להשכלה גבוהה צריך להוסיף גם 1,139 דוקטורטים ו-1,572 עבודות אקדמיות לתואר שני. בשני אלו רואים מגמה איטית של גידול במהלך 12 השנים שבהן מתפרסם דו"ח זה. הדבר משקף שיפור במחויבות האוניברסיטאות להנגשת התוצרת המדעית לכלל האוכלוסייה וכן את הגידול בפעילות האקדמית בישראל.
 
מעניין לציין את הבדלי הפרסום במזר הדתי לעומת כלל ההוצאה. במגזר הדתי הוצאה לאור עצמית רווחת, במיוחד בספרות רבנית, ומגיעה לשיעור של 50% מתוך כלל ההוצאה לאור. לעומת זאת, 74% מהספרים שאינם מיועדים למגזר הדתי יוצאים לאור בהוצאה מסחרית, ורק 17% בהוצאה עצמית ממש.


 
​​

כמה מו"לים יש?

בשנים קודמות הספרייה פרסמה את הכמות הכוללת של גורמים שהוציאו לאור ספרים. אולם תמונה זו היא חלקית, כיוון שיש הבדלים גדולים בתחום ההוצאה לאור הישראלית, שמעט מאד חברות נמצאות בה בצמרת, ואילו מאות רבות של מו"לים מוציאים ספר או שניים בשנה. כיצד נבדיל ביניהם? בטבלה הבאה – שהיא מעט מורכבת - חולקו המו"לים לפי גודל ולפי פלח אוכלוסייה. כל שורה מתייחסת לפלח מו"לות אחר. בעמודות דורגו המו"לים, העמותות ויתר המפרסמים לפי כמות הספרים שהוציאו לאור השנה.
 
התוצאות? רק 6 הוצאות מוציאות יותר מ-100 בשנה, כולם במגזר הכללי. 20 הוצאות גדולות אחראיות על 52% מסך ההוצאה לאור המסחרית בישראל. השנה גם גדל ממוצע הספרים היוצאים לאור על ידי מו"ל, מ-9.8 לכמעט 11.
 
אחוז הספרים היוצאים לאור באופן פרטי לא השתנה בהרבה במגזר הכללי, אבל אחוז המוציאים השתנה בהחלט. חל גידול של 36% בכמות האנשים המוציאים לאור באופן פרטי. גם מספר העמותות הדתיות המפרסמות ספרים גדל ב-31%, לעומת צמצום של 19% במו"לות החרדית המסחרית.


 
 
 

הוצאה "חצי עצמית"

הוצאה לאור של מו"ל שמתאפשרת תודות למימון המחברים היא תופעה המתרחבת בשנים האחרונות. רב הנסתר על הגלוי בתחום זה, שכן גם המו"לים וגם המחברים מעדיפים שלא לפרסם את תמיכת המחברים במימון הספרים, מחשש לתגובות הציבור ולפגיעה בתדמית המחבר וההוצאה כאחד. לרוב מידע זה איננו מצוין בספר בצורה כלשהיא. למרות זאת, יש לנו מידע על כך שלפחות 7% מכלל ההוצאה של מו"לות מסחרית היא במימון מלא של המחברים (הנתונים גבוהים יותר בספרות). השערות הצוות היא שהמספרים עשויים להגיע ל-30% ואף יותר של השתתפות משמעותית של המחברים בעלויות ההוצאה ואף לשיעור גבוה יותר כשמדובר בספרי שירה מקוריים.
 

מקומות הוצאה לאור

בכל הנוגע למקום פעולתן של ההוצאות לאור, נמשכות שתי מגמות מנוגדות. מצד אחד, ריכוז הדפוס המרכזי במקומות בולטים ממשיך להתחזק, כאשר ירושלים מובילה (31%) ואחריה תל אביב (22%), בני ברק (7%) אור יהודה (4%) וחיפה (3%). מצד אחר, מספר המקומות הכולל שבהם יצאו לאור ספרים ממשיך לגדול ועומד השנה על יותר מ-230 ערים ומקומות יישוב בישראל. לרשימת 20 היישובים המובילים נוספו השנה קריית ביאליק ואזור, ואילו הרצליה ובאר שבע נדחקו מתוך הרשימה.


 

מאגר המו"לים

בספרייה הלאומית נבנה במשך השנים מאגר המו"לים הישראלי. בפרויקט המתקיים במהלך 2015 תבצע הספרייה טיוב של המאגר שיאפשר לזהות את הספרים שיצאו לאור על ידי מו"ל מסוים, דרך היסטוריית ההתמזגויות ושינויי השם המאפיינים את הענף.
 

כתבי עת ועיתונים

לאחרונה, בנוסף לאיסוף עיתונות פיזית החלה הספרייה גם בקליטה דיגיטלית של גיליונות כתבי עת: 3,497 כתבי עת ועיתונים העבירו לספרייה הלאומית יותר מ-31,000 גיליונות מודפסים ו-1,611 גיליונות מקוונים. העלייה הגדולה בכמות הגיליונות נובעת בעיקר משינוי בשיטת הספירה ואיננה מעידה על קפיצה בכמות הגיליונות השוטפים בפעול.
 
כל החדשות באינטרנט? לא בדיוק. יש עדיין מה לקרוא עם ארוחת הבוקר. 15 עיתונים יוצאים באורח יומי ויותר מ-480 מגזינים, שבועונים ועלונים מקומיים נוחתים על שולחננו מדי שבוע או יותר. בסך הכול מגיעים לספרייה מדי שנה 3,679 כתבי עת ועיתונים במגוון רחב של נושאים. למספר זה יש להוסיף מגוון רחב של עלוני מוסדות, דפים לפרשת השבוע וחומר מקומי נוסף שלא כולו מגיע לספרייה.


 
 
בשנה האחרונה השיקה הספרייה הלאומית אתר ניסויי (הפעיל רק מתוך בניין הספרייה) בשם eתונות. האתר מכיל גיליונות עיתונים ברמה יומית ובעתיד יתאפשר בו חיפוש מלים מתוך הטקסט, כמו שכבר מתאפשר באתר עיתונות יהודית היסטורית, המשותף לספרייה הלאומית ולאוניברסיטת תל אביב, והפעיל מזה יותר מ-15 שנה ומכיל למעלה יותר מ-1,200,000 דפי עיתונות סרוקים, מישראל ומחו"ל, בטווח השנים 1987-1843.
 

הספר האלקטרוני

מגמת הגידול ההדרגתי בפרסום המקוון ממשיך (גידול של 17%). השנה נקלטו במערכות הספרייה 417 ספרים אלקטרוניים, 317 שיצאו לאור השנה ו-100 שהם בבחינת השלמה משנים קודמות. 20% יוצאים לאור באופן עצמאי לגמרי, על ידי המחברים. יותר מ-20% יוצאים על ידי חברות שעוסקות בהוצאה עצמית. כמחצית הספרים יצאו לאור על ידי מו"ל מסחרי.
 
מסיבות של זכויות יוצרים עותקי הספרים האלקטרוניים שברשות הספרייה נגישים מתוך בניין הספרייה בלבד.
 
השנה הספרייה החלה לקלוט לאוספיה גם ספרים מוקלטים, סוגה התופסת תאוצה בישראל, כמקובל בחו"ל. 489 ספרים כאלו, מרביתם של חברה אחת, נקלטו לשימור במערכות הספרייה. בהקלטות אלו מושמעות יצירות ספרות מוכרות, בתחום ספרי הילדים ופרוזה, מפיהם של קריינים. 
 


 
 

סיכום

לסיכום הסקר השנתי של הספרייה הלאומית אומר מנהל הספרייה אורן ויינברג כי בשנים האחרונות עלתה המודעות בקרב מפרסמים – פרטיים וציבוריים – להעביר ספרים, עיתונים ואת כל שאר הפרסומים הרלוונטיים לספרייה הלאומית ובכך לשפר מאוד את יכולת הספרייה להעריך ולמדוד את המידע החשוב המתקבל.
 
"על ידי ניתוח נכון של דפוסי ההוצאה לאור, נוכל להתחקות אחר דפוסים שונים בתרבות הישראלית. כך למשל דגשים משתנים בצריכת ספרות יכולים להעיד על שינויים בתחומי העניין של החברה ובצריכת הפנאי שלה. כמו כן, היבטים אחרים יכולים להעיד על שינויים בדפוסי ההוצאה לאור, שעשויים להשפיע על המחברים, מו"לים, החנויות ובסופו של דבר אלינו, הצרכנים", אומר ויינברג.
 
לדעתו, התשובה לשאלת השפעתה של חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל עדיין אינה ברורה מהנתונים שיש לספרייה הלאומית, כיוון שמטבע הדברים רוב הפרסומים שהגיעו לספריה בשנת 2014 נכתבו ונערכו עוד לפני חקיקת החוק. בדו"ח הזה אומנם רואים ניצנים של שינויים בצריכה ובמו"לות, אך המגמות עדיין אינן חדות והן אף עשויות להשתנות בזמן הקרוב. גם השינויים בעקבות כניסתו לזירה של הספר הדיגיטלי איטיים, אך גידול במגוון המכשירים התומכים בעברית ושיפור ביצועיהם עשויים להגביר את השימוש בפורמט הדיגיטלי, על כל המשתמע מכך.