ההיסטוריה של הספרייה הלאומית

תולדות הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית, אשר בעבר נקראה "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", נוסדה לראשונה בשנת 1892 בירושלים. התביעה להקמת בית ספרים מרכזי בירושלים ביטאה את אווירת ההתעוררות הלאומית בראשית תקופת הציונות. היא עוררה הדים רבים והייתה הניצן הראשון לקראת הקמתו של בית הספרים הלאומי.

ברבות השנים לוקטו ספרים עתיקים וחדשים, העוסקים בעיקר בחכמת ישראל וכן ספרים שיצאו לאור במקומות שונים ברחבי העולם היהודי. עם ייסוד האוניברסיטה העברית בשנת 1925 הפכה הספרייה להיות "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" והרחיבה מאוד את האוספים בתחומי מחקר שונים ואוניברסליים. הספרייה מוקמה בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים ולאחר מלחמת העצמאות רוכזה במבנים שונים בירושלים. המשכן הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם (בניין ליידי דייויס) נחנך בשנת 1960. בימים אלה נערכת הספרייה לקראת העתקתה לבניין חדש וגדול יותר בקריית הממשלה בירושלים. פעילות הספרייה בשטח גדול יותר תאפשר מתן שירות יעיל וטוב יותר.

הספרייה משרתת חוקרים ותלמידים מהאוניברסיטה העברית וממוסדות מחקר ולימוד אחרים, וקוראים פרטיים מכל חלקי הארץ והעולם. שירות היעץ של הספרייה עונה לפניות מרחבי הארץ והעולם.

לספרייה שלושה תפקידים מסורתיים: היא הספרייה הלאומית-ממלכתית של מדינת ישראל, הספרייה הלאומית של העם היהודי וספריית המחקר הגבוהה של האוניברסיטה העברית במדעי היהדות, במדעי המזרח ובמדעי הרוח הכלליים.

בהיותה הספרייה הלאומית של ישראל מקבלת הספרייה ושומרת, על פי חוק, את כל הספרים, העיתונים, התקליטורים, התקליטים והקלטות היוצאים לאור בארץ ללא הבדל שפה או דת.

בהיותה הספרייה הלאומית של העם היהודי היא מרכזת כל פרסום הקשור ליהדות וליהודים בכל מקום בעולם, בהם גם חיבורים אנטי-יהודיים. מקום מכובד נשמר לחיבורים הכתובים באות עברית: עברית, יידיש, לדינו וערבית יהודית. אוספי ההיבראיקה והיודאיקה של הספרייה הם מהמקיפים בעולם, אם כי עדיין חסרים חיבורים רבים, במיוחד מבין הספרים הישנים שאין להשיגם. משלימים אוסף זה גם חיבורים על התרבויות והארצות שהיהודים חיו או חיים בהן.

בהיותה ספריית המחקר הגבוהה של האוניברסיטה העברית מכיל בית הספרים, כאמור, את האוסף החשוב ביותר בעולם במדעי היהדות, אוסף מרכזי, מן הטובים בעולם, במדעי המזרח ותרבויות האסלאם, וכן אוסף חשוב במדעי הרוח הכלליים: היסטוריה, פילוסופיה, מקורות קלאסיים, ספרות נוצרית ועוד.

הספרייה הלאומית כוללת אולמות קריאה שונים: אולם קריאה ליהדות, ישראל, אסלאם והמזרח התיכון, אולם קריאה למדעי הרוח הכלליים, ספרייה למוזיקה ובה ארכיון הצליל הלאומי, אולם קריאה לקבלה ומחשבת ישראל (אולם שלום), אולם קריאה למפות וספרי מסעות (אוסף לאור), אולם קריאה לתולדות המדעים (אוסף אדלשטיין), אולם קריאה של מחלקת הארכיונים ומחלקת תצלומי כתבי יד עבריים ועוד.

לבד מספרים ועיתונים יש בספרייה אוספים שונים, בהם ארכיונים אישיים של סופרים ואנשי הגות דוגמת מרטין בובר, ש"י עגנון, איציק מנגר, א"צ גרינברג, ס' יזהר, א"ב יהושע, חיים באר ועוד רבים. ארכיונים של חוקרים גדולי עולם דוגמת ניוטון ואיינשטיין, אוספים של כתבי יד יהודיים ולא יהודיים – בהם כתבי יד מאוירים ולא מאוירים של התנ"ך, ואוסף כמעט מושלם של תצלומי כתבי יד יהודיים מרחבי העולם.

בשנים האחרונות נעשתה פעילות תרבותית וחינוכית חשובה שמטרתה להביא את אוצרות הספרייה בפני כל המתעניינים בעזרת רשת האינטרנט וללא תשלום. במסגרת מפעל הדיגיטציה על שם משפחת שאפל כבר מוצגים לכל דורש אוסף הכתוּבּות של הספרייה, כתבי יד של המשנה והתלמוד, מפות עתיקות של ירושלים, פנקסי קהילות ישראל, ארכיון איינשטיין, עיתונות יהודית וארץ ישראלית היסטורית ועוד.

פעילות זו, בתוספת תערוכות, סיורים וקונצרטים הנערכים בבניין הספרייה, היא חלק מן המאמץ להקנות לספרייה הלאומית את מקומה הראוי כאחד ממרכזי התרבות החשובים של ישראל ושל העולם היהודי כולו.