מה בספרייה > תרבות > 12 אמנים > אלזה לסקר שילר > גורל ספרותי – אלזה לסקר-שילר הסופרת

גורל ספרותי – אלזה לסקר-שילר הסופרת

אלזה לסקר-שילר פרסמה את שיריה הראשונים בשנת 1899, עם הולדת בנה פאול. בשנת 1902 היא פרסמה את ספר שיריה הראשון, "Styx". כבר בשנותיה הראשונות ככותבת פנתה לסקר-שילר גם לכתיבת פרוזה. בשנת 1906 היא פרסמה יצירה בפרוזה, "Das Peter-Hille-Buch", לכבוד חבר קרוב שהלך לעולמו. שנה לאחר מכן היא מפרסמת את "לילות טינו מבגדאד" ומיד לאחר מכן גם מחזה, "Die Wupper". בשנת 1911 היא מפרסמת ספר שירה נוסף, "Meine Wunder". עם פרסום הספר, המשוררת, שהייתה אז בת 42, זוכה להימנות על היוצרים הבולטים בזרם האקספרסיוניסטי הגרמני.
​יחד עם זאת, כבר אז קשה היה לסווג את אלזה לסקר-שילר כמייצגת אופיינית של האקספרסיוניזם. לצד שירי אהבה רבים שהיא כותבת ומפרסמת בשלל כתבי-עת וכן בספרים, לסקר-שילר כותבת שירים דתיים, שאחדים מהם נקראים כתפילות. משם הייתה הדרך קצרה לכתיבה על נושאים מקראיים ו"אוריינטליים". כתיבתה עוברת בחופשיות בין הנושאים ובין הצורות השונות, והיא אינה חשה כבולה לכללים מבניים. לסקר-שילר אף מתגלה כמחדשת יצירתית ביותר מן הבחינה הלשונית, והגרמנית שלה מגלה יוצרת המצטיינת ביצירת הלחֶמים לשוניים ובחידושי לשון מפתיעים.
 
כפי שהמשוררת חשה חופשיה בממדים הצורניים בשירתה, כך היא מרשה לעצמה להעמיק חקור בהיבטים השונים של זהותה האישית-אמנותית. הפן היהודי גובר עם חלוף השנים, ובוודאי לאחר הביקורים שלה בארץ-ישראל בשנים 1934 ו-1937. ביקורה השלישי בארץ-ישראל, בשנת 1939, הופך לישיבת ארעי-של-קבע, עד מותה בשנת 1945. המפגש האישי, הבלתי-אמצעי והאינטנסיבי עם ירושלים, עם ארץ-ישראל/פלשתינה על שלל עדותיה ועמיה, המפגש עם המזרח הלכה למעשה, מקרב את היוצרת היהודייה-גרמנייה. שני ביקוריה הראשונים הותירו בה רושם עמוק, אך טרם היה בהם כדי להדיח מתוכה את התפיסה הרומנטית ביחס לארץ וליושביה, במסגרת אוריינטליזם אירופי-גרמני שאפיין אותה במשך השנים. בשנת 1937 היא מפרסת את "ארץ העברים", מסע רוחני-מיסטי בארץ אבותיה המדומיינת, שיש בו לא מעט אידאליזציה ביחס לארץ הממשית. את הארץ עצמה היא פוגשת בשש שנותיה האחרונות, כתושבת העיר.
 
דומה ש"הגעתה" הספרותית של אלזה לסקר-שילר לארץ-ישראל, אל התרבות העברית, טרם הסתיימה. עוד בחייה זכתה ששירים פרי עטה יתורגמו על ידי אורי צבי גרינברג, תרגומים שנושאים חותם מקראי מובהק ומכוון. אלא שאצ"ג לא הבקיע את החומה ואלזה לסקר-שילר לא הפכה ליוצרת מוכרת בקרב הקהל העברי. עם השנים, תרגמו מיצירתה יהודה עמיחי, לאה גולדברג, נתן זך ואשר רייך. בראשית שנות ה-90 הקדיש לה היוצר דני דותן רומן תיעודי, "משולש הפוך בין כאן וירח", המעלה את דמותה של אלזה לסקר-שילר בשנותיה בירושלים.
 
דומה שהספרות של אלזה לסקר-שילר נדונה, לפחות בשלב זה, לנדוד בין התרבויות. לצד הכרה גוברת, רחבה, בגרמניה, חדירתה לעולם העברי מהוססת וחלקית. יש בכך כדי להעיד על האמת המרה במציאות ההיסטורית: עולמה של המשוררת היהודייה-גרמנייה חרב ונעלם בערפילי ההיסטוריה. מי שהייתה דמות מרכזית בגרמניה של ימי מלחמת העולם הראשונה ורפובליקת ויימאר, נכרתה מעל מולדתה האישית, התרבותית והלשונית. המזרח שהיא חלמה עליו היה אכן לא יותר מחלום אירופי של המאה ה-19, של האקספרסיוניזם הגרמני ושל תנועת האר-דקו. הדמיון היצירתי שלה גישר על הפערים הללו ואיחד פיסות של תרבות וזהות שהיו רחוקות זו מזו. לאחר מותה וברבות השנים, ניצבים הספרים על המדף, אחדים מתורגמים, רבים עדיין ממתינים לגרסה עברית.
 אירוע השקת היצירה "סְפָר" מאת עפרי כנעני בהשראת ארכיון אלזה לסקר שילר
אירוע השקת היצירה "סְפָר" מאת עפרי כנעני בהשראת ארכיון אלזה לסקר שילר
האירוע התקיים ביום שלישי, כ"ה בחשון תשע"ד, 29 באוקטובר 2013, בשעה 20:00 בספרייה הלאומית.
For more information