אלזה-יוסוף

"נולדתי בתביי שבמצרים, אם כי באתי לעולם באלפרפלד שבארץ הריין", במלים אלו מציגה את עצמה המשוררת אלזה לסקר-שילר. כוונתה לדמות שהיא יצרה, יוסוף נסיך תביי, ששימשה אותה בחייה וביצירתה במשך עשרות שנים. הדמות מאגדת תרבויות שונות ורחוקות: מצרים העתיקה, המזרח הקרוב הערבי והעולמות שאלזה לסקר-שילר באה מהם, כיהודייה וכיוצרת גרמנייה.

 

 

​אלזה לסקר-שילר נחשפה לממצאים ארכאולוגיים ואמנותיים ממצרים העתיקה שהוצגו במוזיאון בברלין בעשור האחרון של המאה ה-19. בציוריה היא אימצה לא מעט מן האסתטיקה של מצרים העתיקה, והמפגש גם תרם ליצירת הדמות של הנסיך המצרי מתביי. עדות לכך מצויה בתצלום של אלזה לסקר-שילר משנת 1912 לקראת מופע בימתי (שבסופו של דבר לא הופק). בתצלום היא נראית בפרופיל, מלוא גופה הנערי הדק, לבושה בבגדים "אוריינטליים" ומנגנת בחליל פשוט, בתנוחה שמזכירה מאוד ציורי קיר ממצרים העתיקה.
 
יוסוף מתביי רומז ליוסף המקראי, האיש שאיחד חלום ומציאות, הנער התמים שנחטף מביתו מתרבותו ולמד לשרוד בתרבות זרה ואף לעלות בה לתפקידים בכירים, אך מעולם לא שכח מנין בא ומה הוא היסוד העמוק של זהותו. ולא פחות מכך, מדובר ביוסף החולם, היודע להשתמש בחלום כדי ליצור מציאות, ואשר בוודאי עורר במשוררת רגש של הזדהות ואולי גם כמיהה.
 
אלא שאין לפנינו רק בדמות ממצרים העתיקה או ביוסף המקראי. יוסוף מתביי הוא יוסוף, כלומר צעיר ערבי. הוא מופיע לראשונה על כריכת הספר "בלדות עבריות" משנת 1913, מלצר לבוש גלבייה המגיש את העיר תביי: בשער העיר מגן דוד ומעליה סהר. דמותו של יוסוף קורמת עור וגידים בצורות שונות ברחבי יצירתה של אלזה לסקר-שילר. אפילו את בנה פאול היא מציירת בהשראת יוסוף. יוסוף הנודד, איש של עיר ממשית וגם של מקום מדומיין, יוסוף הכמה לחיים כאן ועכשיו, יוסוף החולם, הסובל עד שהוא זוכה להצלחה, יוסוף המחפש לעצמו מולדת ובית, יוסוף המאחד תרבויות, דתות ועמים. יוסוף הנסיך שלא תמיד זוכה להכרה בערכו מצד העולם, אך יודע תמיד מי הוא ומה הוא יכול לתת, בדמיון ובמעש כאחד. כל מה שאלזה לסקר-שילר חלמה לעשות, להיות, לשנות בעולם, מגולם ביוסוף מתביי.
 
והוא הרבה יותר מדמות ספרותית ומעיקרון אסתטי-רעיוני מופשט. "יוסוף" (כלומר הנסיך יוסוף מתביי) היה גם דמות שאלזה לסקר-שילר השתמשה בה בהתייחסה לעצמה. אפילו בגלויה לעגנון, בשנת 1933, היא מכנה עצמה יוסוף. יוסוף מתביי שימש את אלזה לסקר-שילר כדי לבנות את ה"אני" שלה על צדדיו השונים, במלוא מורכבותו. ה"אני" המרובה, המאגד צד גברי וצד נשי, הצבעה על הזהות היהודית וגם על זהות החוצה תרבויות, החושף צדדים של עבר עם צדדים של הווה וגם עתיד, ה"אני" היוצר וה"אני" החי בעולם הזה במובן המעשי – כל אלו מוצאים להם מרחב ביטוי ביוסוף של אלזה לסקר-שילר.
אירוע השקת היצירה "סְפָר" מאת עפרי כנעני בהשראת ארכיון אלזה לסקר שילר
אירוע השקת היצירה "סְפָר" מאת עפרי כנעני בהשראת ארכיון אלזה לסקר שילר
האירוע התקיים ביום שלישי, כ"ה בחשון תשע"ד, 29 באוקטובר 2013, בשעה 20:00 בספרייה הלאומית.
למידע נוסף