ועדת קיטלוג - ‎17.2.00



משתתפים: אנה בודיק, הספריה המרכזית, מח' קיטלוג, אוניברסיטת תל-אביב
חיים סימור, אוניברסיטת בר-אילן
שרה שחם, קיטלוג עברי, אוניברסיטת בר-אילן
רותי שטנגר, ספרית מדעי החברה והניהול, אוניברסיטת תל-אביב
מתיקה לובין, ספריה למדעי החיים והרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
אניטה בן-ששון, טכניון
לאה פודלובני
אלחנן אדלר
ירדנה הובר, מכון ויצמן למדע
רחל שאקו, ספרית הר-הצופים, האוניברסיטה העברית
אסתר אדמית, קיטלוג עברי, אוניברסיטת בן-גוריון
בל פיינבג, קיטלוג לועזי, אוניברסיטת בן-גוריון
רוזלינד דיוק, בית הספרים הלאומי
קרניה דן, אוניברסיטת חיפה
רחל ויצמן, אוניברסיטת חיפה
הועדה הודתה ללאה פודלובני ונפרדה ממנה עקב פרישתה לגמלאות.

מאגר זיהויים ארצי בעברית


מצ"ב שנית נוסח ההצעה.
הרעיון בכללותו מקובל על החברים, אך הועלו כמה הסתייגויות: בל מסתייגת מן המדיניות של הספריה הלאומית במה שנוגע לשמות תאגידים והסדרות המשתייכות אליהן. יש גם בעיה של עיולים ביידיש.
רחל הבהירה שגם ה-‎LCNA הוא בגדר המלצה בלבד, אך תורם מאד לאחידות. גם לגבי העברית אין חובה לקבל את העיול של הספריה הלאומית, שלפי ההצעה הוא הבסיס למאגר הארצי, לכשיקום.
אלחנן טען שאילו היה קיים כבר מאגר כזה - היה מקל מאד על ההסבה למרק הודות לקידוד הנכון של שמות המחברים לסוגיהם. לדעתו, לא רצוי לעסוק בזה עכשיו, מכיוון שרשימת העיולים של הספריה הלאומית הועברה למרק כפי שהיא, ללא אימות ובדיקה של חלק גדול מהעיולים, ו יעבור זמן רב עד שיגמרו את הקידוד הנכון של השמות ובדיקתם. הוא מציע שיהיה מפקח ארצי על מאגר הזיהויים, אך מסופק אם נוכל להשיג כוח-אדם למטרה זו.
רוזלין : כשנגיע לאלף ‎500 חשוב מאד שיהיה מאגר זיהויים, כי כל זיהוי יהווה רשומה שניתנת להעתקה בשלמותה.
לסיכום הנושא: כרגע אלחנן נותן העדפה למעבר למרק. כשלב ראשון הוא יכין רשימת שמות לצורך ההסבה, ורשימה זו תוכל להוות בעתיד חלק מהמאגר.
- ‎2 -

ההסבה למרק


אלחנן ממליץ להפריד בין המעבר למרק לבין המעבר לאלף ‎500. הספריה הלאומית הועברה בשלמותה לפורמט מרק כשאחת הסיבות למעבר העכשווי היא שימוש במאגר של ‎OCLC לקיטלוג הרטרוספקטיבי של המאגר שלהם.
אלחנן הסביר את רוטינת ההסבה כפי שנעשתה, באמצעות מחשב נוסף שניתן ע"י אקס-ליבריס, כך שהספריה יכלה להמשיך לתפקד כרגיל, מלבד הפסקה זמנית בהכנסת/עדכון קיטלוגים. המחשב הנוסף הזה ישמש אח"כ גם להסבה של שאר הספריות. אגב, בספרית אוניברסיטת חיפה הועברה בינתיים ל מרק מערכת הנושאים.
בהסבה למרק תהיה הבחנה בין שדות משותפים לשדות מקומיים (‎900 למיניהם), ואלה לא יעברו בהעתקה מספריה לספריה. אלף ‎300 דורש עדיין כמה שדות משלו, כמו
‎1. .FILING YEAR = שנת כרטוס
‎2. קוד ‎LN = שפה
‎3. ציון סוג החומר - ‎MT
‎4. שדה ‎EXT - כתובת באינטרנט
מכיוון שגרסת אלף ‎300 לא יכולה לעבוד עם שדה ‎856 של מרק.
בהסבת החומר בעברית ובערבית נוצרו בעיות כתוצאה מקודים שנרשמים משמאל לימין (‎100 ) לבין טקסט שהולך מימין לשמאל, ואז הקוד הפך ל-‎001 . נעשה נסיון להשתמש בקודים שהם צרוף של אותיות ומספרים, למשל א‎00, אך הוחלט לא להשתמש בו, וכן הוחלט לוותר בשלב זה על
ה- ‎INDICATORS ולהוסיפם באלף ‎500 . הקודים במרק עברי/ערבי מופיעים באותיות.
הועלתה השאלה איך פותרים את בעית השדות ככ/כל, והובהר ששדה ‎245 הוא הכותר הרגיל - שנכנס גם למפתח, ויהיה גם שדה ‎245 + INDICATOR 99 = כל, שלא ייכנס למפתח הכותרים, ויהיה שדה
‎246 = כנ. שדה ‎240 = כותר אחיד - (ששונה מ-‎130 ), והוא בעצם זהה ל-ככ.
בעיות אחרות יכולות להיווצר למשל בשדה של הדפוסת, כשיש מקום בלועזית ומו"ל בעברית באותה שורה. ה-‎UNICODE אמור לפתור זאת, אך בינתיים המציאו שדות נפרדים למקרים כאלה
(‎269/268 , 249/248 ).
בתור להעברה למרק: ספריות גיאוגלוגיה ורפואה בירושלים, ואחריהן חיפה ותל-אביב (מרכזית).
לקראת ההעברה רצוי לנסות ולתקן מראש מה שניתן.
לא ברור עדיין באיזה פורמט נחזיק את ‎LCNA ו-‎MRC לאחר המעבר לאלף ‎500 - כנראה יצטרכו להעביר גם אותם. העתקה מאלף ‎300 ל-‎500 תתאפשר בשני הכיוונים.
דובר על פורמט התצוגה של כותרים (שדה ‎245 ), שמכיוון שנכלל בשדה גם המשך הכותר וגם האחריות - גורם לכך שברשימת הכותרים מופיעים סימני פיסוק כמו / : . גם אם יסתירו אותם, עדיין יופיע ‎2 או יותר עיולים זהים, ולא יהיה ברור למה. באקס ליבריס עובדים על כך שעיולי ם אלה יתאחדו בתצוגה. אופציה אחרת - להכניס ל-‎ACCESS את כל שדה ה-‎245 כולל המשך כותר ואחריות, וזה יקל על זיהוי הפרסום הספציפי.
רוזלין הדגישה שחשוב להכין את העובדים למעבר באמצעות תרגול מתאים.
ציון סוג החומר (‎MT)
הנושא הועלה שוב עקב פניה לאלחנן להוסיף ב-‎ULI של ה-‎WEB חתכים לפי סוג חומר, כפי שקיים כבר לדיסרטציות וקלטות וידיאו. לאחר בדיקה ב-‎ULI היום אלחנן הוסיף חתך לפי
‎SOUND RECORDING ומפות.
רחל ויצמן הציעה שיהיה גם חתך לחומר אלקטרוני, וספרה שבחיפה הוחלט לקטלג ספרים אלקטרונים - לא רק מה שרכשנו אלא כאלה שנמצאים ברשות הכלל (‎PUBLIC DOMAIN ).
רחל ממליצה גם להסתכל באתרים של ‎COM.NETLIBRARY שמכיל הרבה ספרים אלקטרוניים, חלקם גם ניתנים לרכישה, וכן באתר נוסף - שכולו בחינם - וכולל גם רשומות מרק של כל הפרסומים המקוטלגים בו ‎MOA =MAKING OF AMERICA שכתובתו:
‎http://www.umdl.umich.edu/moa