כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הצלמניה
נדמה כי בארבעים וחמש שנות פעילותו כצלם ארץ-ישראלי ביקר ויסנשטין בכל פינה בארץ הנבנית וליווה את התפתחותה ברגעים גדולים ובאפיזודות יום-יומיות. יומני העבודה של אוסף התצלומים שלו מעידים על חריצותו הרבה ועל רצף פעילותו משנות השלושים ועד שנות השבעים. תשלילי הצילומים מעידים על עינו החדה והרגישה של הצלם, על הזדהותו עם בני דורו בוני הארץ מכל העדות והמגזרים, וגם על הכבוד שהוא רחש לערביי הארץ. תיקי התיעוד של הארכיון, מצדם, מעידים על תמונת עולמו של הצלם, המתרכזת במפעלים ובמאמצים השונים לפיתוח הארץ, וגם מגלים את עיסוקו האינטנסיבי בחיי היום-יום של אנשים מן הישוב.
האוסף שעניינו תיעוד ארץ-ישראל מתחיל להתהוות בראשית שנת 1936, מיד עם בואו של ויסנשטין לארץ-ישראל. העלייה החמישית עמדה אז בסופו של השלב הראשון שלה, ורודי ויסנשטין תיעד בקדחתנות את הפיתוח העירוני המואץ של תל-אביב והישוב היהודי כולו, מיזמות עסקית ועד הקמתם של מפעלי תרבות ומדע גדולים. עם פרוץ המרד הערבי באביב באותה שנה, הוחל בפיתוח מפעלי תשתית לאומיים בישוב, וכך מתועדת באוסף הקמתם של נמל תל-אביב ותחנת הכח רדינג. גם תנופת ההתיישבות החקלאית החדשה מתועדת כאן במסירות, מתוקף עבודותיו של הצלם עבור קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל, וכמוה גם מבצעי ההעפלה הגדולים.
