אוסף הפורטרטים

​אוסף אברהם שבדרון בספרייה הלאומית מורכב משתי חטיבות: אוסף האוטוגרפים ואוסף הפורטרטים. לצד אלפי דוגמאות של חתימות וכתבי יד מקוריים, כולל אוסף הפורטרטים כעשרת אלפים דיוקנאות שונים של יותר מ-3,000 אישים יהודיים. למעשה, זהו האוסף הגדול והיחיד מסוגו בעולם של דיוקנאות יהודים, והוא מעין "גלריה לאומית" של גדולי העם היהודי לדורותיו. אברהם שבדרון, האיש אשר הניח את המסד לאוסף ייחודי זה, כתב על מניעיו לאיסוף הדיוקנאות:
"כשם שכל אדם, אשר רגש ההערצה לא זר לו, ישמח בידעו כי תמונתם וכתב ידם של היקרים והקרובים לו יישמרו ויתקיימו, ככה ודאי חשוב ונעים [...] להכיר את רשמי פניהם – השארית הכי אינטימית והכי אישית של הגדולים האלה – ולדעת, כי שומרים אותם ומקיימים אותם לאורך ימים ובשביל הדורות הבאים."
במשך יותר מחמישים שנה שקד אברהם שבדרון על איסופם ורישומם של מאות פורטרטים, לעתים קרובות תוך פנייה ישירה אל האישיות שביקש את דיוקנה. עם מותו הפתאומי של שבדרון, בשנת 1957, החליטה הנהלת הספרייה הלאומית להמשיך ולפתח את האוסף. בשנים שחלפו מאז, נוספו לאוסף הפורטרטים מאות רבות של דיוקנאות, ואף בימים אלה ממשיכה הספרייה הלאומית באיסופם וברישומם, תוך שמירה על צביונו המקורי של האוסף.
 
על אף הרצון ליצור אוסף לאומי, שבו יהיה מקום לאישים יהודיים מכל התקופות ומכל תפוצות ישראל, הרי שיישומו נתקל בקשיים לא-מעטים. האיסור מן התורה על עשיית פסל ותמונה גרם לכך שבמשך דורות רבים נמנעו יהודים רבים מציור דיוקנם, והחל מאמצע המאה התשע עשרה, היו שאף נמנעו מלהצטלם. למרות זאת, יש באוסף הפורטרטים ציורי דיוקן רבים של רבנים ואנשי-שם יהודיים החל מן המאה השבע-עשרה ואילך. הדפסים אלו הינם במגוון רחב של טכניקות הדפס, האופייניות למקום ולתקופה שבהם נוצרו: תחריטים, חיתוכי עץ, הדפסי אבן ועוד. נוסף לאלה, האוסף כולל רישומים וציורי שמן מקוריים אחדים. באופן טבעי, מרבית הדיוקנאות באוסף הם תצלומים, וגם בהם ניתן ייצוג רחב לכל מגוון טכניקות הצילום, בעיקר בשחור-לבן.
 
מזה יותר משבעים שנה אוסף הפורטרטים על-שם שבדרון הוא אבן שואבת לכותבי ביוגרפיות, לקסיקונים ואנציקלופדיות, בכל רחבי העולם. עם העלאתו לרשת של אוסף עשיר, מגוון וייחודי זה, יש לצפות שהוא ישרת קהל גדל והולך של קוראים ומתעניינים, אשר יוכלו להשתמש בו לשם העשרת הידע האנושי, להנאתם ולמען הדורות הבאים