שלושת העמודים שלפנינו הם חלק מתוספת להגדה של פסח שהוציאו בני כפר שמריהו לקראת פסח תש"ח (1948). התוספת משלבת בין מוטיבים מההגדה המסורתית לאירועי ההווה. כך למשל, הגלות היא הגלות באשכנז (גרמניה) במקום מצרים; המושיע שהעם מסרב לשמוע לו אינו משה כי אם הרצל, והצורר הוא היטלר ולא פרעה.

התוספת להגדה מגוללת את סיפור עלייתם של מקימי הכפר,   ייסודו ופיתוחו, ואת הקשיים שאתם מתמודדים החלוצים: הגבלות "הספר הלבן" הבריטי והמאבק עם הערבים: 
"רדפו אותנו ועמדו עלינו לכלותינו... ואנחנו כאן: לא לתפוצות נדדנו אלא אל מכורתנו שבנו ומצוה עלינו לספר ולהגיד על עם ישראל שיצא מן העבדות ויבנה את החרות".

ההגדה יצאה לאור בשנה העשירית להקמת הכפר, ומורגשת החגיגיות שחשים הכותבים בהקשר זה ולאור עצמאות המדינה הממשמשת ובאה. 

כאמור, פריט זה מכיל רק שלושה עמודים מתוך ההגדה, אולם מומלץ מאוד לעיין בכולה: היא מצויה בקישור להלן.

זוהי דוגמה להגדות בלתי-מסורתיות רבות שנכתבו ביישובים חלוציים ובקיבוצים. הן משקפות את רוח התקופה ואת הרצון לעדכן את המסורת הדתית בערכים חדשים.
 
כפר שמריהו (על שם שמריהו לוין) נוסד בשנת 1937 על ידי עולים משכילים מגרמניה. הוא קם ככפר חקלאי, אולם רבים מתושביו זנחו כבר בשנים הראשונות את עבודת האדמה. כיום נחשב הכפר, הגובל בהרצליה, ליישוב עירוני ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.