דיוקן של המשורר והסופר חיים נחמן ביאליק. ביאליק לובש חליפה וחולצה עם עניבת פרפר, ושערו מסורק למשעי. את הגלויה מעטרים פרחי שושן הצומחים לגובה ומשתרגים. בתחתית התמונה ספר שעל כריכתו סמל מגן דוד ועוד ספר פתוח, ומעליהם קסת של דיו עם נוצה הטבולה בה. הספרים והקסת מסמלים הן את ההשכלה הרחבה שהייתה לביאליק, הן את השכלתו התורנית והן את עיסוקו הספרותי.
זו אחת מסדרת גלויות של סופרים מתקופת התחייה שהוציא לאור יצחק דב ברקוביץ, סופר ומתרגם יהודי, שהתפרסם בזכות התרגום של סיפורי שלום עליכם. הוא היה האחראי על הוצאת ספרים התחייה.
בחלק התחתון של הגלויה דברי שבח ביידיש לחיים נחמן ביאליק. זה תוכן הדברים בתרגום מיידיש:נולד בתרל"ג בכפר ראדי שליד ז'יטומיר. בזכות הכישרון שלו הוא נחשב גאון של הפרוזה העברית. מאז רבי יהודה הלוי הוא היה הראשון שהרים את הפרוזה העברית למדרגה כה גבוהה. הוא כותב (מספר) עם התלהבות (ורגש, מלא חיים) ובבסגנון עשיר את הסיפורים רבים. הטוב ביותר בסיפורים "אריה בעל גוף".