כרזה שפרסמה המפלגה הקומוניסטית בישראל באוגוסט 1961.

הכרזה מביעה הערכה לברית המועצות על הישגה המרשים בשיגור האדם הראשון לחלל. הישג זה נחשב שיא היכולת של המדע הסובייטי, אשר מסוגל לכבוש את "החלל הקוסמי". הכרזה מדגישה שברית המועצות היא המעצמה הראשונה שהשיגה הישג זה. 

בהמשך הכרזה, בצדה הימני, מתואר כיצד ההישג המדעי המרשים מוכיח כי פניה של ברית המועצות לשלום ועל כן הכרחי כי מדינת ישראל תשנה את יחסה לברית המועצות ותשוב לכונן עמה יחסים דיפלומטיים תקינים. בצדה השמאלי של הכרזה מובא המצע החדש ("פרוגרמה") של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ועיקרו "מכל אדם לפי יכולתו - לכל אדם לפי צרכו". המפלגה קוראת לכל פועלי הארץ להתאחד תחת מפלגתם על מנת לקדם את ערכי הסוציאליזם והשלום בין העמים. הכרזה כתובה בגופן בצבע אדום המזוהה עם התפיסה הקומוניסטית.

היחסים בין מדינת ישראל לברית המועצות ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, וכך גם הלגיטימיות של מק"י בחברה הישראלית. המפלגה הייתה תומכת נלהבת של ברית המועצות וצידדה בפעולותיה השונות - גם כאשר הן לא עלו בקנה אחד עם המדיניות של ממשלת ישראל.

הכרזה פורסמה בעיצומה של "המלחמה הקרה" שבין שתי המעצמות, ארצות הברית וברית המועצות, שהתבטאה גם בנושא המרוץ לחלל. ב-12 באפריל 1961 הצליחה ברית המועצות לשגר את האדם הראשון לטיסה מסלולית בחלל. רק עשרה חודשים לאחר מכן הצליחה ארצות הברית להגיע להישג דומה. ארבע שנים קודם לכן, הצליחה ברית המועצות לשגר את הלווין הראשון לחלל, וזו הייתה תחילתו של המרוץ. כל מדינה ניסתה להראות את עליונותה הטכנולוגית ואף את עליונות דרכה האידאולוגית, באמצעות הפיתוחים הטכנולוגיים הקשורים בחלל. שמונה שנים לאחר שיורי גגארין היה האדם הראשון שטס בחלל, הצליחה ארצות הברית להנחית את האדם הראשון על הירח - ניל ארמסטרונג, והפכה למובילה במרוץ. המרוץ הסתיים באופן בלתי רשמי בשנת 1975 עם שיתוף הפעולה הראשון בחלל בין שתי המעצמות.