מחזור נירנברג

מחזור נירנברג

על מחזור נירנברג

'מחזור נירנברג' המקושט וגדול הממדים מכיל מחזור לכל השנה נוסח אשכנז, חמש מגילות והפטרות, וכן אוסף רב-היקף של פירושים לפיוטים ולתפילות שנכתב בשולי המחזור. כתב-היד נכתב בכתיבה קליגרפית מטיפוס אשכנזי בשנת 1331 בגרמניה בידי סופר ששמו היה ללא ספק מתניה, בשביל יהושע בן יצחק. הפירושים שבשוליו נכתבו בידי סופר אחר, ששמו היה ככל הנראה יעקב. כינויו של כתב-היד נובע מהעובדה שהספר היה בבעלות עיריית נירנברג מזמן גירוש היהודים מהעיר בשנת 1499 ועד שנת 1951.

ייחודו של כתב-היד בא לידי ביטוי בשילוב ובצירוף של הבטים אחדים יוצאי-דופן או יחידים במינם.

מבחינה פיסית לפנינו חפץ תרבותי מימי-הביניים יחיד במינו: כתב-היד הופק על-גבי קלף, והוא אחד הספרים כתובי-היד בעלי הממדים והמשקל הגדולים ביותר ששרדו בעולם. גובהו 50 ס"מ ורוחבו 37 ס"מ, ומספר דפיו 521 (היינו, 1042 עמודים). הספר הענק כתוב בכתיבה קליגרפית נאה ביותר ביד סופר אמן מקצועי.

מבחינה אמנותית לפנינו כתב-יד מעוטר, מקושט ומצויר ברמה גבוהה בסגנון של עמק הריינוס העילי.

מבחינה טקסטואלית מחזיק המחזור פיוטים רבים שאינם ידועים ממקור אחר ופירושים מרובים שלא נחקרו ולא פורסמו עד כה.

אין ספק שמחזור נירנברג הוא נכס תרבותי בעל חשיבות וייחוד יוצאי-דופן עבור העם היהודי. כתב-יד זה משקף באופן מרהיב הישגים תרבותיים ואינטלקטואליים רבי פנים של יהדות גרמניה במאה הארבע-עשרה וממחיש להפליא את היצירתיות הטכנולוגית של מלאכת הפקת הספר האדיר, אומנות הכתיבה ועיצוב הספר, אמנות העיטור והציור, וכן את היצירה הרוחנית והפרשנית של יהדות זו, כשם שהוא מייצג את אחד משיאיהם של הישגים אלו בין כלל כתבי-היד העבריים ששרדו מימי-הביניים בכל תפוצות ישראל.

 

מבואות

 יונה ואברהם פרנקל, תפילה ופיוט במחזור נירנברג. תשס"ח, 2008.

צימליך, ברנהרד. מחזור נירנברג. ברלין, 1886
 מקור גרמני |  תרגום עברי

 תיאור כללי ואמנותי: מתוך קטלוג סותביס תל-אביב, 30.10.2002. התיאור נכתב ע"י בצלאל נרקיס ואריאלה אמר. (אנגלית)

 תיאור קודיקולוגי. מתוך: מפעל הפאליאוגרפיה העברית. אוצר כתבי-יד עבריים מימי הביניים. חלק א. מאת קולט סיראט, מלאכי בית אריה ומרדכי גלצר. פריס וירושלים, 1972. (עברית וצרפתית)