פורים תשע"ג

​מדי שנה אנו מזכירים לעצמנו ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה", ומיד נפנים לחגוג בפורים: קריאת המגילה, תחפושות, תהלוכות עדלאידע ואווירה קרנבלית-פורימית המשתלטת על הרחוב הישראלי.
 
ואולם, עיון בתרבות היהודית לדורותיה מעלה שפורים התאפיין גם בפעילות ספרותית-היתולית מובהקת, בטקסטים פורצי-גבולות ומשולחי רסן, בהלצות ספרותיות פרועות וביצירתיות עדלאידע. אם קשה לחשוב על התרבות היהודית ללא ההומור היהודי, הרי שפורים מתגלה כמוקד של אנרגיה הומוריסטית שהשפעתה מגיעה הרבה מעבר לנושאים של פורים או לימי פורים עצמם.
​נקודת זינוק מובנת היא מצוות השתייה כדת וכדין. כך נוצרת "מסכת פורים", שחוברה בידי קלונימוס בן קלונימוס בשליש הראשון של המאה ה-14, ככל הנראה בעת שהותו ברומא. "מסכת פורים" מציגה עצמה כחלק מתוך "תלמוד שיכורים" ומושקע בה מאמץ "הלכתי" גדול להוכיח שמים אסורים לשתייה בפורים, על דרך איסור החמץ בפסח – כלומר שיש לערוך "בדיקת מים", ולבער את המים ולא לבוא איתם במגע חס וחלילה ולהקפיד על יין בלבד וכו'. וזאת רק ההתחלה של הטקסט המצחיק והפרוע הזה, המסביר עוד ועוד יסודות מסיפור המגילה וממנהגי פורים מתוך כוונה להצדיק את השתייה עד דלא ידע.
 
אין מדובר בכתיבה מדרשית בלבד, אלא בחיבור בז'אנר כמו-תלמודי, כלומר בסטירה חופשית שמטרתה לעורר צחוק ולשעשע בשילוב של יכולת המצאה, חיקוי של למדנות והומור עוקצני שאינו נעדר ביקורת סמויה למחצה כלפי כובד הראש המאפיין את עלם הלימוד כל ימות השנה.
 
דומה שפורים הוא הסמן הקיצוני של כתיבה סטירית יהודית, ובוודאי אחד הגורמים המניעים אותה והמעניקים לה לגיטימציה בתרבות היהודית המסורתית-דתית. כך למשל מצוי באוסף הספרייה הלאומית טקסט שגם הוא, כמו "מסכת פורים", מחקה את הסוגה התלמודית, אלא שעניינו וזמנו שונים בתכלית.
 
"מסכת עמריקא" היא צחוק כפול ומכופל כבר על פי כותרתה. "עמיריקא" היא כמובן אמריקה, אבל היא גם "עם ריקא", כלומר עם נבוב וריקני. והיא מציגה עצמה כחלק מ"תלמוד ינקאי", כלומר yankee. שוב לפנינו טקסט היתולי, סטירי, עוקצני וחריף, העושה שמות בשמה הטוב של "מדינת הזהב" הנכספת, אמריקה שיהודים כה רבים היגרו אליה. ומה יש ל"מסכת עמיריקא" משנת 1892 לומר על היבשת החדשה, ארץ בני-החורין? ובכן, עיקר הסטירה הוא על רדיפת הבצע ועל שלטון הממון והשחיתות המאפיינים את אמריקה הלכה למעשה.
 
וכך אומרת המסכת: "לא נבראה עמיריקא אלא לארץ מקלט, שבשעה שגלה קולומבוס את עמיריקא באו שלושת חלקי הישוב לפני הקב"ה ואמרו לפניו רבונו של עולם כתבת בתורתך (דברים י"ט) ושלשת את גבול ארצך, ענה להם הקב"ה והיה לנוס שמה כל רוצח. אמר רב ספרא צפה קלומבוס באצטגנינות שלו שעתידה עמיריקה שתיעשה ארץ מקלט לרקין ופוחזין של כל העולם כלו ובקש רחמים שלא תקרא על שמו, וקראוה עמא ריקה."
 
ובמקום אחר במסכת כתוב:
 
"מתני' הזהב קונה את הנשיא ואת השופט ורבי ינקא אומר אף את הנוגש"
ומיד לאחר מכן בא דיון למדני עמוק שסופו המסקנה: "מכאן שכל מי שיש לו זהב נעשה נחמד טוב וטהור".
 
דומה בחריפותה "מסכת בבא תכניקה" בהוצאה כמו-רצינית בתכלית, מסכת המוצגת כחלק מ"ש"ס ארץ ישראל". "בבא תכניקה" ראתה אור בירושלים, באקדמיה בצלאל בשנת תר"ע (1910), וכולה לעג וקלס ל"שנור" של המוסדות בארץ ישראל, להתרפסות בפני יהודי אמריקה, לרדיפת הבצע המלווה בגלגול עיניים צדקני ולנטייה להלשנות והלשנות-נגד בפני השלטון התורכי. וכך כתוב בה: "בכל יום א' משמיעין על השקלים, הנודבין נודבין והתורמין תורמין והנותן אינו נותן יותר מכזית – דברי ר' שמעיה, ור' יעקב אומר: עניי אמריקא ועניי א"י, עניי אמריקא קודמין..." ובמקום אחר יוצאים חצי הלעג על חזותם של מוסדות החינוך, החייבים להיות עלובים כדי לשכנע את התורמים שהם נזקקים לתרומות: "בתי אולפנא שבא"י חובתן להיות קרועים ופרופים ומרובי לשונות, שלא נבראו בני ישראל בא"י אלא להיות סרסורים לחוץ, כמו שנאמר חכמות בחוץ תרונה..."
 
אלו רק אחדות מהדוגמאות לכתיבה הסטירית היהודית, שיונקת כוחות ממסורת הסטירה הפורימית, מהקרנבל המשוחרר ופורץ הגבולות המנקד את לוח השנה היהודי בחג יוצא דופן, שכולו יום של "עדלאידע". מובן שסטירה על פורים וכתיבה מדרשית על יסוד סיפור המגילה מתגלות ברחבי ההומור היהודי. גם שפע מאלו מצוי באוספי הספרייה הלאומית, בעברית, ביידיש ובשפות אחרות, בקבצים של מדרשים, באוספים של בדיחות וגם בשירי "קופלס" שקולים ומחורזים בלדינו.
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • מסכת עמריקא מן תלמוד ינקאי : עם פירוש קצר ומספיק ... / מאתי גרשון ראזענצווייג.
  • מסכת עמריקא מן תלמוד ינקאי : עם פירוש קצר ומספיק ... / מאתי גרשון ראזענצווייג.
  • מסכת עמריקא מן תלמוד ינקאי : עם פירוש קצר ומספיק ... / מאתי גרשון ראזענצווייג.
  • מסכת עמריקא מן תלמוד ינקאי : עם פירוש קצר ומספיק ... / מאתי גרשון ראזענצווייג.
  • מסכת בבא תכניקה : עם פירוש רס"י ותוספות ביחד עם מהר"י שיף ופירוש אבות <ההורים> דר' נתן ועם מסורת הש"ס וחלופי גרסאות, הכל כמו שנדפס בדפוס ווילנא אמשטרדם ופרנקפורט ע"מ. [הוצאת סנונית ז ]
  • מסכת בבא תכניקה : עם פירוש רס"י ותוספות ביחד עם מהר"י שיף ופירוש אבות <ההורים> דר' נתן ועם מסורת הש"ס וחלופי גרסאות, הכל כמו שנדפס בדפוס ווילנא אמשטרדם ופרנקפורט ע"מ. [הוצאת סנונית ז ]
  • מסכת בבא תכניקה : עם פירוש רס"י ותוספות ביחד עם מהר"י שיף ופירוש אבות <ההורים> דר' נתן ועם מסורת הש"ס וחלופי גרסאות, הכל כמו שנדפס בדפוס ווילנא אמשטרדם ופרנקפורט ע"מ. [הוצאת סנונית ז ]
  • קונפלאס די פורים.
  • קונפלאס די פורים.
  • מסכת פורים
  • מסכת פורים
  • מסכת פורים
  • מסכת פורים