הצצה לכמה מההגדות שישאירו אתכם פעורי פה

סיפור יציאת מצרים הוא ממקורות ההשראה הגדולים ביותר בתולדות עם ישראל. הסיפור, המסופר שוב ושוב בהגדות שנכתבות מזה כאלפיים שנה, עוסק בתקווה לגאולה וליציאה משעבוד לחירות

"שפוך חמתך", הגדת רוטשילד

אוסף ההגדות בספרייה הלאומית הוא האוסף הגדול ביותר בעולם. באוסף הספרייה יש הגדות בכתבי-יד, הגדות בדפוסים נדירים וחדשים, הגדות בשפות רבות, צילומים של הגדות בכתבי-יד, הגדות מסורתיות וכן הגדות לא-מסורתיות מסוגים שונים ומגוונים.

נוסח ההגדה התגבש במשך יותר מאלף שנים. הנוסח המסורתי של ההגדה יציב מזה מאות שנים, והטקסט הוא כבר טקסט קנוני. ההגדות של פסח זכו למהדורות רבות והאמנות היהודית מצאה בהן כר נרחב לביטוי. יחד עם זאת, במאה התשע-עשרה, עם התעוררות התנועה הציונית, החל נוסח ההגדה לשמש כלי לביטוי השאיפות הלאומיות לאור מצבם של היהודים בגולה. הרצון לקיום עצמאי, ליציאה מן הגלות ולשחרור מעוּלם של נוכרים כדי לשוב לארץ-ישראל החלו להופיע בהגדות. האתוס של פסח שימש גם את תנועת הפועלים היהודית שהחלה להתגבש אף היא בשלהי המאה התשע-עשרה. תנועת הפועלים הדגישה את השחרור משעבוד וראתה בו מופת אוניברסאלי למהפכה חברתית ולשחרור של מעמד הפועלים. תנועת העבודה הציונית, שזכתה למעמד בכורה בישוב הארץ-ישראלי ובדור המדינה הראשון, נתנה ביטוי רחב לתפיסות הללו בהגדות הארץ-ישראליות.

אידיאל היציאה מעבדות לחירות, העמידה בקשיים למרות רדיפות מצד צורר מצאו ביטוי טבעי במאבק על הקיום היהודי בשואה ובמלחמת העולם השנייה. ההגדות שראו אור החל בשנות הארבעים של המאה העשרים מבטאות את מצוקת הימים, מהשואה דרך המאבק בשלטון הבריטי, מלחמת העצמאות והעליות ההמוניות בראשית ימי המדינה.

נוסחי ההגדה המודרניים מרחיבים את הנוסח המסורתי ומוסיפים עליו בדרגות שונות של התערבות וחידוש. מצד אחד, הגדות רבות כוללות תוספות, בעיקר בסוף, ומצד שני רבות מהן נתפסות כמסגרת למסרים רעיוניים וגם כמקום להוסיף בו דברים אקטואליים ומשעשעים. התוספות מגוונות, מקטעי שירה עברית ומנגינות מוכרות ועד ליצירות עצמאיות לרוב. הגדות רבות גם אוירו ונוספו להן ציורים פרטי יצירתם של מיטב אמני ישראל.

גלו עוד על פסח – הגדות נדירות, שירים לפסח, סיפורים על פסח ועוד

הגדת וולף, המאה ה-14

הגדת וולף, הגדה מאוירת, כתובה בכתב-יד, מהמאה ה-14

הגדת וולף, הגדה מאוירת, כתובה בכתב-יד, מהמאה ה-14. בשנת 1938 היא הוחרמה על-ידי הנאצים מידיה של הקהילה היהודית בברלין. ההגדה הועברה לוורשה ובשנת 1984 נעלמה. היא התגלתה שוב בשנת 1989, בז'נבה. רק לאחר מאבק משפטי קשה שארך שבע שנים תמימות היא הוחזרה לפולין ובסופו של דבר נתרמה בידי ראש ממשלת פולין צ'ימושביץ' לידיו של פרופ' ישראל שצמן, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בטקס רשמי שנערך בראשות יושב ראש הכנסת דן תיכון. הגדת וולף היא אחת ההגדות העתיקות ביותר הקיימות, היא כתובה על קלף, ככל הנראה נכתבה באוויניון, אך בנוסח שהיה מקובל בצפון צרפת. מעתיק ההגדה ובעליה היה יעקב בן שלמה צרפתי, שכתבים פרי עטו שמורים בידינו עד היום.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

הגדת רוטשילד, 1450

הגדת רוטשילד, מצפון איטליה, משנת 1450 בערך

הגדת רוטשילד, מצפון איטליה, משנת 1450 בערך. ההגדה נקראת "הגדת רוטשילד" כיוון שהייתה בבעלות המשפחה המפורסמת עד 1939. במהלך מלחמת העולם השנייה ההגדה נשדדה על-ידי הנאצים ונעלמה. לאחר המלחמה היא נרכשה על-ידי ד"ר פרד מרפי, בוגר אוניברסיטת ייל, שהוריש אותה לאוניברסיטה בשנת 1948. בשנת 1980 זוהתה ההגדה כרכושה של משפחת רוטשילד והוחזרה לבעליה, שתרמו אותה לספרייה הלאומית. בהגדה היו חסרים שלושה דפים, שכנראה נתלשו עוד לפני רכישתה על-ידי משפחת רוטשילד. לאחרונה התגלו שניים מהדפים במכירה פומבית ונרכשו עבור הספרייה הלאומית בנדיבותם של שני תורמים אלמונים.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

הגדה מ-1480, מוואדי אל חגארה

הגדה מ-1480, מוואדי אל חגארה (Guadalajara), ספרד.

מדובר בהגדה המודפסת הראשונה, עותק יחיד בעולם. נדפסה באותיות מרובעות, לא מנוקדות. ההגדה, שנדפסה 12 שנה לפני גירוש היהודים מספרד היא עדות מיוחדת לרמה הטכנולוגית הגבוהה של הדפוס בקרב יהודי ספרד. עם הגירוש לקחו איתם היהודים את הידע לארצות גלותם באירופה ובאזורי האימפריה העותמאנית, ובכללם צפון-אפריקה.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

פראג, 1526

הגדה מפראג, משנת 1526

הגדה מפראג, משנת 1526. זאת ההגדה המצוירת השלמה הקדומה ביותר. ההגדה כוללת פירוש קצר בשולי הדפים. ההגדה אמנם אינה כוללת את "אחד מי יודע" ואת "חד גדיא", אך היא הטביעה חותם לדורות, שכן ציוריה שימשו דגם לאיורים בהגדות רבות שהודפסו אחריה.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

אמסטרדם, 1695

הגדה מאמסטרדם, משנת 1695

הגדה מאמסטרדם, משנת 1695. ההגדה הראשונה הכוללת פיתוחי נחושת ומפה. פיתוחי הנחושת לציורים הם מעשה ידיו של האמן אברהם בן יעקב הגר. בסוף ההגדה מופיעה מפת ארץ-ישראל, גם היא מפיתוח נחושת. נראה שהמפה משורטטת לפי מפת ארץ כנען של כריסטיאן ון אדריכום (Chrisitan van Adrichom) בן המאה ה-16, שנודע גם במפה שבה ביקש לשחזר את ירושלים וסביבותיה בימי קדם.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

ניו יורק, 1837

הגדה מניו יורק, משנת 1837

הגדה מניו יורק, משנת 1837. זאת ככל הנראה ההגדה הראשונה שהודפסה באמריקה. כוללת תרגום לאנגלית ("לשון ענגלאטירא"), תורגמה על-ידי דוד לוי מלונדון. ההגדה כתובה על פי מנהג יהודי אשכנז ויהודי ספרד. התרגום האנגלי מובא מול העברית, עם הבהרות קטנות. "חד גדיא" ו"אחד מי יודע" אינם מתורגמים לאנגלית.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

ירושלים, 1923

הגדה היתולית מירושלים, משנת תרפ"ג (1923)

הגדה היתולית מירושלים, משנת תרפ"ג (1923). נכתבה על-יד המורה, המתרגם והבלשן קדיש יהודה-לייב סילמן (1937-1880), שהיה ממייסדי תל-אביב ושכונת בית-הכרם בירושלים. ההגדה עוסקת בחיי היישוב העברי בארץ-ישראל ברוח הומוריסטית: החכם הוא הנציב העליון; הרשע הוא הוועד הערבי; התם הוא הישוב הישן ואילו שיודע לשאול הוא הדור הצעיר, "שלא ידבר הרבה אלא יעשה הרבה, יגדל ויאדיר בארץ."

תל-אביב, 1934

הגדה מתל-אביב, משנת 1934

הגדה מתל-אביב, משנת 1934. "הגדת תל-אביב", גרסה פרודית של ההגדה של פסח, מאוירת בידי אריה נבון. יצאה לכבוד יובל 25 שנה להקמת העיר תל-אביב, בפסח תרס"ט (1909). ההגדה מתארת את הווי החיים בעיר העברית הראשונה ומזכירה את האישים המרכזיים בעיר, תוך שילובם בנוסח ההגדה.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

הבריגדה היהודית, 1942

הגדה של "היחידה העברית לתעבורה" (י.ע.ל.), של הבריגדה היהודית בצפון אפריקה, משנת 1942.

הגדה של "היחידה העברית לתעבורה" (י.ע.ל.), של הבריגדה היהודית בצפון אפריקה, משנת 1942. בפסח תש"ב (1942) חנתה היחידה במצרים, לחוף ים סוף. ההגדה מתייחסת לסמליות המיקום ומעלה על נס את תפקידם של חיילי הפלוגה כנציגי הישוב הארץ-ישראלי במלחמה בגרמנים בצפון אפריקה במסגרת הבריגדה היהודית. ההגדה מתייחסת לעמידת הגבורה של חיילי הבריגדה במצור הגרמני על טוברוק בפסח תש"א (1941). לקטעי המסורתיים נוספו קטעי ספרות שונים העוסקים ברובם במלחמה.

השומר הצעיר, 1943

הגדה של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, משנת 1943

הגדה של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, משנת 1943. ההגדה הראשונה שהפיק השומר הצעיר במרוכז עבור כל קיבוצי התנועה. ההגדה מתייחסת לשואה, למלחמת העולם ולמאבק של היישוב העברי בבריטים. ההגדה משקפת את החורבן ואבדן בית ההורים, ואת הצורך להיצמד לבית היחיד שנותר. גם אירועי השעה בעולם ובארץ-ישראל וגם סיפור יציאת מצריים מגויסים בהגדה לאידיאולוגיה התנועתית בדבר מלחמת המעמדות, שחרור משעבוד וערכי החלוציות. "עוד יש תקווה כי ישוב ישראל מבית עבדים וזכה לתקומה באביב העמים". ערך וכתב מרדכי אמיתי, עיטרה הציירת רות שלוס.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

הגדה הפלמ"ח, 1948

הגדה של הגדוד השלישי של הפלמ"ח, משנת 1948

הגדה של הגדוד השלישי של הפלמ"ח, משנת 1948 (תש"ח). הגדוד השלישי של הפלמ"ח פעל בגליל מראשית מלחמת העצמאות.את פסח תש"ח לחם הגדוד בקרב קשה במצודת נבי-יושע. לאחר הפסח כבשו חיילים הגדוד את המצודה. ההגדה נכתבה תחת הרושם שהותירו הקרבות ועוסקת בשבריריות קיומו של היישוב ערב הקמת המדינה, באחד מרגעי המשבר של מלחמת העצמאות.

​לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

כפר שמריהו, 1948

הגדה מכפר שמריהו, משנת 1948

הגדה מכפר שמריהו, משנת 1948 (תש"ח). תוספת מקומית להגדה של פסח, שנכתבה על-ידי תושבי כפר שמריהו, "ייקים" וצאצאיהם המכים על חטא ההתבוללות ומספרים את סיפור כפר שמריהו והתקופה, ובכלל זה את סיפור ראשיתה של מלחמת העצמאות. "בני חורין היינו – אנחנו בני כפר שמריהו של היום – בארץ אשכנז. סוחרים, עורכי דין, רופאים, סופרים ואמנים… אך את כרמנו לא נטרנו, את מחשבות עמנו ואת מנהגיו הזנחנו. בבתי ספר של זרים למדנו. את שפת עמנו לא ידענו ואת ספרי הקודש של עם ישראל שכחנו…"

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

מעלה החמישה, 1948

הגדה ממעלה החמישה, משנת 1948

הגדה ממעלה החמישה, משנת 1948 (תש"ח). ההגדה הוכנה ימים אחדים לאחר תום הקרבות הקשים לכיבוש הקסטל במלחמת העצמאות. בקרבות המרים נטלו חלק לוחמי גדוד הפורצים של הפלמ"ח ממעלה החמישה. רבים מחללי הקרבות נקברו באותם ימים ממש. נוסח ההגדה כולל את רושם האבדות בנפש, וגם מדגיש את הדבקות במאבק להקמת המדינה.

לחצו כאן או על התמונה לספר הסרוק במלואו

מיוחד לפסח: סדרת סיפורים על מצות, הגדות ויציאת מצרים




על גבורה והקרבה: הספר שחיבר הרב הראשי של האימפריה הבריטית

הצצה ל"ספר המחשבות", הספר שנכתב עבור החיילים היהודים במלחמת העולם הראשונה המשיך לשרת אותם גם בשנייה

הרב יוסף הרץ, 1913

הוא שירת בסך הכל שנה בתפקיד רם המעלה כשפרצה מלחמת העולם הראשונה. התמודדות עם קשיים ועם אתגרים ילוו אותו במשרה זו עד סוף ימיו. המלחמה הגדולה הייתה אחד האתגרים הראשונים. מלחמת העולם השנייה, אחד האחרונים.

יוסף הרמן הרץ נולד בסלובקיה בשנת 1872. משפחתו היגרה לניו יורק ב-1884. בניו יורק התחנך, הוסמך לדוקטור לפילוסופיה ולרב. משרתו הראשונה הייתה בבית כנסת מקומי, אך לאחר מספר שנים היגר לדרום אפריקה. בדרום אפריקה כיהן כרב בקהילת יוהנסבורג עד לשנת 1911. לאחר שנתיים נוספות כרב בארה"ב, מונה לרבה הראשי של האימפריה הבריטית.

מלחמת העולם הראשונה פרצה ב-1914. הרב הרץ נאלץ להתמודד עם שתי בעיות מידיות. אף על פי שהוא, כמו רוב יהודי אנגליה, תמך במלחמה, המהגרים היהודיים שהגיעו לא מכבר מרוסיה סירבו להתגייס לצבא הבריטי. לטענתם, הם לא ברחו מהפוגרומים הרוסיים כדי לשרת בצבא הבריטי לצדם של הרוסים. בתור הנציג היהודי הבכיר, היה על הרב הרץ להבטיח את נאמנותם של המהגרים כלפי השלטון. בנוסף, כתומך בציונות, מצא את עצמו הרב במצב בעייתי. התנועה הציונית נקשרה בעיני חלק מהבריטים כמגמת מדיניות חוץ של גרמניה – אויבה של בריטניה.

הרב הרץ יצא לסיור בחזית המערבית באביב 1915. הוא עבר לכל אורך קו הלחימה -ניהל תפילות, ביקר בבתי החולים וקיים טקסים דתיים בקברי חיילים שנפלו. סידורי תפילה כבר הודפסו עבור החיילים היהודים, ועכשיו פינה הרב הרץ זמן לכתיבת ספר המתאים לקריאה ברגעי השקט.

את הרעיון המקורי לכתוב את הספר יזמה אשתו, רוז, בזמן ירח הדבש שלהם. היא חיפשה ספר פשוט על יהדות, וכשלא מצאה משהו מתאים – הציעה שהוא יכתוב אחד.

ב-1917 יצאה לאור המהדורה הראשונה של A Book of Jewish Thoughts, הייתה זו מהדורת כיס לחייל.

 

מהדורה ראשונה, לונדון 1917

הספר נכתב במטרה לעודד את החיילים הנלחמים בחזית. בספר מופיעים ציטוטים רבים ממחברים מוכרים בנושאי דת, אמונה, והיסטוריה יהודית. ישנה גם התייחסות להקרבה ולמסירות הנפש היהודית בזמן חורבן בית שני, מסעות הצלב, גירוש ספרד, הפוגרומים ברוסיה ועוד. כשהחייל היהודי הבריטי קרא את ציטוטים אלו, הוא הבין מתוכם את מקומו בהיסטוריה היהודית כמי שמקריב את נפשו למטרה נעלה. בספר גם פרקים על לוח השנה היהודי, על תרומת היהדות לאנושות ומאמרים על החיים ומה שמעבר להם.

בשנת 1918 יצאו מהדורות נוספות בהן נוספו ציטוטים רבים. הרב הרץ הוסיף פרק בשם "עדות העמים", בה מובאים דבריהם של הוגי דעות, מנהיגים ופוליטיקאים מרחבי העולם המשבחים את העם היהודי ומתנגדים ליחס הרע שקיבל. בשנה זו הוקדש הספר גם לחיילי ארה"ב שהצטרפו למלחמה.

 

מהדורת המלחים והחיילים, לונדון 1918

 

לאחר המלחמה הודפסה מהדורת ספריות, גדולה יותר ממהדורת הכיס המקורית. למהדורה זו נוספו שירים, תפילות וסיפורים קצרים. לאחר מכן החלו להופיע גם תרגומים בשפות נוספות.

שש שנים לאחר המלחמה הגדולה עם גרמניה, תורגם הספר גם לגרמנית. את הקטעים שמקורם בעברית, יידיש וארמית תרגם הרב ד"ר פליקס פרלס, ואת השפות הלועזיות תרגמה אימו רוזלי. לא היה מנוס מלהתייחס לפחות ברמיזה למלחמה הגדולה, שכן הספר במקור נכתב עבור החיילים שניצחו. גרמניה הפסידה. במבוא למהדורה זו מוקדש הספר לכל היהודים ששירתו בנאמנות את מולדתם, גם אם מולדת זו לא תמיד שמרה על נאמנותה כלפי חייליה היהודים. בכך ודאי מתייחס פליקס לאנטישמיות בצבא הגרמני ולטענות על אשמתם של היהודים בתבוסה. המבוא מתייחס גם לרב הרץ, ובו נכתב כי למרות שהיה פטריוט בריטי שכתב את הספר עבור חייליו, אין בדברים אף מילה רעה נגד האויב הגרמני או האוסטרי, ואפילו מובאים ציטוטים מפי דמויות מהארצות הללו.

 

מהדורה גרמנית, לייפציג 1924

 

המהדורה האמריקאית הרשמית הראשונה הודפסה ב-1926. במרוצת השנים ראו אור 10 הדפסות של אותה מהדורה. גרסת ה-Jewish Welfare Board האמריקאי לא הייתה כלולה. מהדורה זו מבוססת על ספרו של הרב הרץ, אך מכיוון שיועדה לחיילים יהודים בארה"ב במלחמת העולם השנייה, נוספו אליה קטעים רלוונטים על יהדות אמריקה וציטוטים מפי דמויות אמריקאיות מוכרות.

מספר שנים לאחר מכן יצאה לאור מהדורה בערבית בתרגומו של אלפרד יילוז בקהיר. הרב חיים נחום אפנדי, רבה הראשי של מצרים, הסביר בהקדמה פרי עטו שהספר מיועד בעיקר לנוער היהודי. לדבריו, מטרת הספר הינה להביס את הרע ולהילחם למען הצדק. הוא ממליץ על הספר לכל בני הדתות המונותאיסטיות.

 

קהיר, שנות ה-20 או ה-30

 

הספר ראה אור גם בצרפתית, יידיש, פולנית והונגרית.

במהדורות שיצאו בתחילת מלחמת העולם השנייה התרחב הפרק על "עדות העמים" עם חומר אקטואלי רב שהצטבר. מובאים בהן דברי התנגדות רבים לנאציזם וליחס הנאצים ליהודים. בין הציטוטים אפשר לקרוא את דברי פרנקלין רוזווילט, האפיפיור פיוס ה-11, מהטמה גנדי ווינסטון צ'רצ'יל.

 

התייחסות לנאציזם, לונדון 1942

 

בעמוד זכויות היוצרים ורשימת ההדפסות שבפתח מהדורת לונדון 1942, אנו קוראים שיצאה לאור בארה"ב מהדורה בכתב ברייל ושמהדורה עברית עתידה לצאת בקרוב. בשנת 1943 אכן הופיעה הגרסה העברית.

באחד העותקים העבריים שבספרייה מופיעה חותמת של ספריית "הגדוד העברי הראשון". מדובר בגדוד מהרג'ימנט הארץ ישראלי שהוקם ב-1942 או בגדוד של הבריגדה היהודית שהוקם שנתיים לאחר מכן. נראה שבאותה תקופה היו באזורנו חיילים יהודים שלא שלטו בעברית, ולכן הודפסו אלף עותקים באנגלית בבית הדפוס שינדלר שבקהיר. בעותק הקהירי שבספרייה יש הקדשה לבבית של כלת פרס ישראל רבקה גובר לגניה מנגר, אשתו של המשורר והסופר היידי החשוב איציק מנגר.

 

מתוך המהדורה העברית, תל אביב 1943

 

למרות שיצא לאור לראשונה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ההצלחה והפופולריות של הספר נמשכו שנים רבות לאחר מכן. הוא הודפס שב ושוב. באוקספורד ב-1966, ופעם נוספת בניו יורק ב-1997.

 

כתבות נוספות

הספר של נרצחי השואה חוזר הביתה

משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות

תנ"ך הכיס של ג'ורג' וושינגטון עלה לרשת

ברכה עתיקה בת 3500 שנה מחכה לכם בחול המועד

יש יומיים בשנה להם אני מחכה, הימים בהם נערכת ברכת כהנים בכותל - בחול המועד פסח ובחול המועד סוכות

זבח תודה, הודו, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

מאת: טליה בר

הנה תיאורם: בהליכה לכיוון הכותל, המתחילה ברחוב טשרניחובסקי, לא ניכר דבר. שקט של בוקר חול המועד, שקט ונעים. ברחוב עזה מתחילה התנועה להיות מורגשת – מתגברת בכביש ובמדרכות. ממהרים, לכיוון אחד. ומכאן והלאה, התרגשות. עליה לרגל פשוטה כמשמעה. ברחוב אגרון מדובר כבר על נחל קטן של אנשים, בממילא מתרחב לנהר ובשער יפו-זרם רחב, נרגש, נחפז. הרחובות מלאים, חגיגיות באוויר. זורמים כמו נחלים אל הים אל רחבת הכותל.

והים איננו מלא ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום. בכל שנה מגיעים יותר אנשים, ובכל שנה אני מוצאת את עצמי עומדת בלב הרחבה, סמוך לכותל, עומדת ברווחה ועוקבת אחר התפילה. כן. עם ישראל חי. וכמו תמיד יש טלפונים, הערות, בכי, עצבנות. עד לאותו הרגע.

מתפללים בדרכם מהר ציון אל עבר הכותל המערבי, סוכות 1945. צילום: צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

"כהנים" מכריז החזן. הס בקהל. הס, לא בלשון פיוטית, אלא דממה שמשק היונים ברחבה נשמע בה. ואז זה מתחיל: " יְבָרֶכְךָ " אומר החזן ברוך. והכהנים- מאות כהנים – עונים אחריו "יברכך" "ה'", " וְיִשְׁמְרֶךָ ". מילה מילה. חזן וכהנים.  את כל האהבה, הרצון לברך, המקום שהוא מעל טרדות החיים והחלקים המבדילים- שומעים בברכה זו של כהני ישראל. המגיעים מכל קצוות הארץ. לברך את אחיהם.

והעם עונה "אמן" אמן חרישי. אמן שקט. אמן מלא כוונה. וממשיך החזן אל המשפט השני של הברכה

"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ"

והעם עונה "אמן"

והשלישי

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"

והעם עונה "אמן"

נגמרת הברכה. הפנים מסביב שטופי דמעות. שקשה להבין מה מקורן. לרגע אחד היו הנשמות בניקיונן. מחוץ לעולם הזה ממש. ואז, ברגע חוזרים למציאות, ההמולה חוזרת. חלק הולכים, חלק חוזרים. למרבית המזל יש מוסף, שבו חוזרת הברכה, ואפשר להיות עוד רגע אחד בשעה הזו שאין למעלה ממנה. ומתקיימת רק פעמיים בשנה.

ברכת כהנים במגוון מסורות באתר הפיוט והתפילה

בפעם הראשונה שהייתי בברכת כהנים נדהמתי מהמעמד, המעמד הכי קרוב לזה שהתקיים בבית המקדש. מעבר לכותל הזה ממש, לפני 2000 שנה. הכהנים מברכים את העם. באותן מילים ממש. באותו כח שניתן להם, שאין לו אח ורע:

במדבר, פרק ו':

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

אָמוֹר, לָהֶם יְבָרֶכְךָ ה', וְיִשְׁמְרֶךָ:.

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ:.

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם"

זבח תודה, הודו, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

הקב"ה מעביר דרך בני האדם ברכה לעם. יש רצון מלפניו לברך את העם, והכהנים מופקדים להעביר ברכה זו. ברכת ה' נמסרת בפיהם. ובאותן מילים. במדבר, בארץ, במקדש, בגלות, ושוב, בירושלים.

לפני שהכהנים מברכים את העם, הם אומרים ברכה זו: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה". ופשוטו כמשמעו – יכול לברך כהן רק אם הוא מברך את עמו באהבה. והאהבה הזו שורה ברגע אחד מוחלט אצל כל אחד ואחד בקהל.

זוהי חוויה שכולה רוח, שמנשבת במפרשי עד המעמד הבא.

נדיר: תנ"ך הכיס הפצפון שהוקדש לג'ורג' וושינגטון

סיפורו של התנ"ך המיניאטורי שמכיל הקדשה ללא אחר מאשר נשיא ארצות הברית הראשון

עוד סיפורים מפתיעים בקבוצה "סודות כתבי היד העבריים"

מאתיים שנה לאחר שהודפס והוקדש ל"הוד מעלתו ג' וושינגטון" הגיע עותק של תנ"ך הכיס אלינו – לספרייה הלאומית שבירושלים. מידותיה של מהדורה זו, השייכת לסוגת 'תנ"ך אגודל' (Thumb Bible), הן 51 מילימטר על 35 מילימטר, והיא כוללת את סיפורי התנ"ך והברית החדשה מנוסחים בקצרה.

 

תחריט עץ המציג את צליבת ישו, מתוך תנ"ך וושינגטון

 

תחריט עץ של שמשון הגיבור, מתוך תנ"ך וושינגטון

 

לדעת מומחים, פחות מתריסר עותקים של מהדורה זו נותרה בידיים ציבוריות. העותק נסרק והועלה לרשת ונגיש עתה לציבור הרחב. 

"ספרי תנ"ך מסוגת 'תנ"ך אגודל' היו פופולריים בתחילת המאה ה-19 בארה"ב הצעירה. השתמשו בהם לחינוך ילדים", סיפר ראש אגף האוספים בספרייה הלאומית ד"ר אביעד סטולמן. הנוסח של תנ"ך ג'ורג' וושינגטון נכתב בידי ג'ון טיילור, המשורר האנגלי הנודע שחי בין המאות ה-16 וה-17.

הספר מכיל מספר תחריטי עץ גסים שנחרטו באופן אופייני לארה"ב באותה התקופה. התחריטים מציגים דמויות וסצנות מוכרות מהתנ"ך ומן הברית החדשה. הספר הודפס ברוטלנד שבמדינת וורמונט, בין השנים 1815-1813.

 

דוד וגוליית, מתוך תנ"ך וושינגטון

 

עמוד ההקדשה לנשיאה הראשון של ארה"ב, ג'ורג' וושינגטון

 

תנ"ך ג'ורג' וושינגטון הגיעה לספרייה הלאומית כחלק מספריית קרן הוולמדונה, האוסף הפרטי החשוב ביותר של ספרים וכתבי יד עבריים בעולם. האוסף נרכש במשותף על ידי הספרייה הלאומית ואספני הארכיאולוגיה, הספרים והיודאיקה ד"ר דוד וימימה יסלזון במכירה פומבית בבית המכירות סותביס.

בימים אלה נסרק אוסף הוולמדונה ומועלה לרשת. האוסף יוצג במשכנה החדש של הספרייה הלאומית הנמצא עתה בבנייה.

 

עמוד השער של תנ"ך וושינגטון

 

לצפייה בתנ"ך המלא:

 

 

עוד סיפורים מפתיעים בקבוצה "סודות כתבי היד העבריים"

 

כתבות נוספות

כך נולד הנאום ששינה את העולם

הַמַּגְהֵץ לוֹהֵט, וְדִמְעָתִי הָאֻמְלַלָה: שירים מ"הגטו היהודי" בניו-יורק

כשסבא של אסא כשר חיבר את הקוד האתי של הירח