שלום {{firstName}},נרשמת בהצלחה לספרייה הלאומית, כיף שבאת!הודעת הדואר האלקטרוני נשלחה כעת לכתובת שהזנת. כדי להשלים את הרישום ולהפעיל את החשבון - יש ללחוץ על הקישור שבהודעות הדואר האלקטרוני.
הגדות של פסח להורדה חינם: הגדות צבעוניות מאוירות ומעוטרות
אוסף ההגדות של הספרייה הלאומית נחשב למקיף ביותר בעולם, ויש בו יותר מ-8,500 הגדות מרהיבות מתקופות שונות ומכל רחבי העולם, חלקן נדירות. רבות מהן בכתבי יד מקוריים עם איורים מרשימים ואחרות בדפוסים נדירים. מאחורי רבות מההגדות מסתתר סיפור אנושי והיסטורי מרתק. אספנו לכם כאן מבחר קטן מהאוסף העצום שלנו, של הגדות לפסח הזמינות להורדה מהבית.
שימו לב: ניתן לבחור בין הגדה של פסח בקובץ PDF או תמונה בפורמט JPG. ניתן לבצע הורדה רק מהמחשב, במידה ויש תמיכה ב"מצב שולחן עבודה" ניתן להוריד גם לטלפון הנייד. עם זאת, ההגדות זמינות לעיון מכל מכשיר.
הגדת פראג, 1556
הגדה של פסח, פראג, 1556
כותרת: הגדה של פסח
מקום הדפסה: פראג
שנה: 1527
ההגדה נרכשה במסגרת אוסף הוולמדונה הכולל אלפי ספרים מודפסים וכתבי יד יהודים עתיקים ונדירים.
מדובר בהגדה של פסח שיצאה לאור בפראג בשנת 1556. קדמה לה הגדה ידועה אחרת שהודפסה בשנת 1526. האלמנטים בהגדה הראשונה נמצאים גם בעותק שהודפס 30 שנים מאוחר יותר, ולמעשה אלו האיורים והאלמנטים שמאז ועד היום משפיעים רבות על הגדות הפסח שהודפסו אחר כך לאורך מאות השנים. רק שני עותקים שרדו מאותה הגדה – האחד נמצא בספרייה הבריטית בלונדון והשני הגיע לירושלים – לספרייה הלאומית.
כותרת: הגדה של פסח כמנהג אשכנז שנה: 1450 בערך מקום כתיבה: צפון איטליה
הגדה זו הייתה חלק מאוספו של הברון אדמונד דה רוטשילד.ההגדה מכילה כ-50 דפים הכתובים כתיבה מרובעת אשכנזית, המלווים בעשרות איורים צבעוניים. חלק מהאיורים המופלאים בהגדה זו מתקשרים לטקסט, וחלקם כוללים מוטיבים הקשורים להגדה ולסיפור יציאת מצרים – עשרת המכות, אפיית מצות ועוד. חלק מהאיורים גם מעידים על מקור כתיבתה. הערים פיתום ורעמסס מופיעות בארכיטקטורה גותית מאוחרת בדומה למבצרי צפון איטליה. גם לבושן של הדמויות המאוירות מזכיר את אופנת המקום. שמו של המאייר לא מופיע, אבל הסגנון מזכיר את זה של מאייר מפורסם בשם יואל בן שמעון. לפי מידע השאוב מכתבי יד מאוירים אחרים, יואל בן שמעון פעל במחצית השנייה של המאה ה-15 בערים מודנה וקרמונה שבצפון איטליה.
נוסח ההגדה עוקב אחר מסורת אשכנז הקדומה ושונה במעט ממה שמוכר לנו כיום. בימי הביניים נחלקו הפוסקים האם לברך על תפילת ההלל בהגדה. בימינו לא מקובל לברך, אך מעתיק הגדת רוטשילד נהג ככל הנראה לפי הדעה המנוגדת ופתח את המחצית הראשונה של תפילת ההלל בברכת "לגמור את ההלל". הפיוטים המסיימים את ההגדה, "אחד מי יודע" ו "חד גדיא", לא מופיעים בהגדה זו ודווקא במקום זה מורה מעתיק הגדה זו על שתיית הכוס הרביעית. ההגדה מסתיימת במילים "סליק מה נשתנה", שכן בתקופה זו נהגו בקהילות אשכנז לכנות את ההגדה על שם הפיוט המוכר.
הגדת וולף, הגדה מאוירת, כתובה בכתב-יד, מהמאה ה-14. בשנת 1938 היא הוחרמה על-ידי הנאצים מידיה של הקהילה היהודית בברלין. ההגדה הועברה לוורשה ובשנת 1984 נעלמה. היא התגלתה שוב בשנת 1989, בז'נבה. רק לאחר מאבק משפטי קשה שארך שבע שנים תמימות היא הוחזרה לפולין ובסופו של דבר נתרמה בידי ראש ממשלת פולין צ'ימושביץ' לידיו של פרופ' ישראל שצמן, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בטקס רשמי שנערך בראשות יושב ראש הכנסת דן תיכון. הגדת וולף היא אחת ההגדות העתיקות ביותר הקיימות, היא כתובה על קלף, ככל הנראה נכתבה באוויניון, אך בנוסח שהיה מקובל בצפון צרפת. מעתיק ההגדה ובעליה היה יעקב בן שלמה צרפתי, שכתבים פרי עטו שמורים בידינו עד היום.
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
