כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
ל"ג בעומר
ל"ג בעומר חל בתאריך י"ח באייר, והוא היום ה-33 (ל"ג) בספירת העומר. ל"ג בעומר אינו מוזכר בתנ"ך, במשנה ובתלמוד, והחלו לחגוג אותו במועד לא ידוע בימי הביניים. משמעותם המקורית של ל"ג בעומר ומנהגיו לוטים בערפל. ועם זאת הוא השתרש כיום שמחה שבו פוסקים מנהגי האבלות הנהוגים בספירת העומר. בימינו, מאפייניו המוכרים של ל"ג בעומר הם הדלקת מדורות והילולת רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) בהר מירון.
לאורך הדורות עבר ל"ג בעומר גלגולים רבים. הפנים המגוונות והמשתנות של ל"ג בעומר עוצבו בהשפעת המסורות השונות ביהדות, ובראשן ההלכתית, המיסטית והלאומית-ציונית. בשונה מל"ג בעומר, ספירת העומר היא מצווה מהתורה, שנמשכת 49 ימים מפסח ועד שבועות, וביסודה היבט חקלאי לרגל תקופת הקציר. רק בהמשך נוספו לספירת העומר מנהגי האבלות, ובעיקר האיסורים להינשא, להסתפר ולהתגלח. לפי מסורת מקובלת, האבל הונהג לזכר 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא שמתו ממגפה בתקופת העומר בימי מרד בר כוכבא.
על רקע אי-הבהירות של מקור החג, יוחסו לל"ג בעומר דמויות מפתח ואירועים היסטוריים שונים, אך לפחות כמה מהם אינם מבוססים. לפי גרסה רווחת, בל"ג בעומר הסתיימה מגפה שהביאה למותם של תלמידי רבי עקיבא. במסורת ההלכתית נקשר ל"ג בעומר לרבי עקיבא, שמת מות קדושים כשנרדף בידי הרומאים. יש אומרים שבתאריך זה צוין יום זיכרון ליהושע בן נון, ואחרים מקשרים את התאריך לרעש אדמה הרסני שהתרחש בארץ ישראל בשנת 363. עם השנים הפך הר מירון הסמוך לצפת למוקד עלייה לרגל בתקופת ל"ג בעומר בשל ההנחה שקבורים בו יהושע בן נון, וכן הלל ושמאי.
מהמאה ה-15 החלו מקובלי צפת לייחס את ל"ג בעומר לרשב"י, שהיה תלמידו של רבי עקיבא ונחשב לאחד ממייסדי הקבלה. לתאריך י"ח אייר נקשרו אירועים שונים בחיי רשב"י, ובהם יום פטירתו, יום הולדתו ויום חתונתו. סביב קברו בהר מירון החלו לערוך בל"ג בעומר הילולה שנתית לזכרו, ובמרכזה הדלקת מדורה מעל אחוזת הקבר. לאש יוחסה משמעות קבלית. מנהג נפוץ נוסף באותו מעמד הוא טקס ה"חלאקה", שבו מקצרים לראשונה את שיער ראשם של פעוטות בני שלוש. מהמאה ה-16 התפתח האירוע האזורי להילולה המונית שמשכה יהודים מרחבי הארץ ומחוצה לה והייתה לסממן מרכזי של ל"ג בעומר.
ל"ג בעומר בימינו
עם עליית הציונות במאה ה-19 ובמאה ה-20, חלה תפנית נוספת במשמעות היום. ההשקפה הציונית הציבה בקדמת הבמה את בר כוכבא, מנהיג המרד נגד הרומאים, וראתה בו מופת לגבורה יהודית ואומץ לב. וכך התרחב מנהג הדלקת המדורה ממקורו המיסטי בהילולה בהר מירון להדלקת מדורות רבות ברחבי הארץ. המדורות סימלו את האש שהדליקו המורדים כדרך להעברת מסרים ביניהם, והן התאימו להווי החברתי הקבוצתי בארץ ישראל.
מהעשור השני של המאה ה-21 מתרבים הקולות הקוראים לצמצם ואף לבטל את המדורות הרבות ברחבי ישראל, וזאת בשל הנזקים הבטיחותיים, הסביבתיים והבריאותיים שנגרמים מהיקף המדורות העצום. ההילולה במירון ממשיכה להיערך מדי שנה בהשתתפות מאות אלפים. בל"ג בעומר 2021 התרחש בהילולה האסון האזרחי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל, ובו נהרגו 45 גברים וילדים כתוצאה מהצפיפות הרבה. אסון נוסף קרה בהילולה ב-1911 כאשר התמוטט מעקה ונהרגו 11 משתתפים.
בספרייה הלאומית שמורים פריטים היסטוריים רבים המאירים היבטים מגוונים של ל"ג בעומר לאורך הדורות. באוספי הספרייה שמורים בין היתר כתבי יד וספרים – חלקם עתיקים ונדירים, מאמרים, כרזות וצילומים. כמו כן אפשר להתרשם מהקלטות של שירים ופיוטים, סיפורים בבלוג הספרייה ומערכי שיעור.
