ראש השנה

---

ברכות ראש השנה – מסורת יהודית וישראלית

סמוך לראשית עידן הדואר, בשנות השמונים של המאה ה-19, החלו יזמים יהודים להדפיס כרטיסי ברכה מסחריים לשנה החדשה. הכרטיסים הפכו במהרה לנפח העיקרי של כלל גלויות הדואר ששלחו יהודים, מעמד שנשמר במשך כמאה שנים. בתקופה שבין סוף המאה ה-19 לתום מלחמת העולם הראשונה (1918-1898), שנודעה בעולם כולו כ"קדחת גלויות הדואר", הרוב המוחלט של דברי הדואר ששלחו יהודים באירופה ובאמריקה היו איגרות ברכה לשנה החדשה.

המוטיבים שהופיעו על גבי הגלויות היו בדרך כלל יהודיים: סמלים מסורתיים ואידיאולוגיים או איורים שציינו אירועים אקטואליים גדולים שפקדו את העם היהודי. עם התגבשות התנועה הציונית והתחזקותה, היו גלויות השנה טובה לפלטפורמות להעברת מסרים אידיאולוגיים ודגשים ציוניים לפי האירועים הבולטים במציאות הציבורית. כך אפשר למצוא גלויות שנה טובה עם דיוקניהם של הרצל ונורדאו, גלויה שבה נראים הרצל והסולטן העות'מאני ואף גלויות שהעבירו מסרים אקטואליים בימי פרשת דרייפוס.

שירים לראש השנה

תיאור השנה שחלפה בתוספת איחולים לשנה החדשה משולבים ברפרטואר הזמר העברי. בין שירי ראש השנה בולט במיוחד שירו של הסופר והמשורר לוין קיפניס (1990-1890) "שנה טובה". בשיר מברך הילד בברכת שנה טובה את הוריו, ה"דוֹד גיבור אשר על המשמרת", ה"עָמֵל" אשר בניר ו"כל ילדה וילד". בארכיון המוזיקה שבספרייה הלאומית שמורות הקלטות רבות ומיוחדות של שירים לראש השנה.

ראש השנה בתמונות

ראש השנה ומנהגיו הייחודיים, המושרשים במסורת היהודית ובהווי הישראלי, מעוררים מדי שנה התרגשות רבה לקראת החג. ההיערכות והריגוש מזמנים גם מצבים לא שגרתיים של אחדות וקירוב בין מגזרים. באוספי הספרייה אפשר להתרשם מתמונות מיוחדות שהנציחו רגעים מראש השנה ומההכנות לחג. למשל: תקיעת שופר בסיני בימי מלחמת ההתשה, טקסי תשליך בכיכר דיזנגוף ובחוף הים, תפילות בכותל המערבי, אנשים בדרכם לבית הכנסת ודוכנים למכירת כרטיסי ברכה.

לוחות שנה

בכל שנה בסתיו, בתקופת ראש השנה, מקובל לחדש את לוחות השנה בבית ובעבודה. בימינו בוחרים בדרך כלל לוח שנה יפה ושימושי המציג מידע חיוני לשנה הקרובה. אך מה היה פעם? עד המאה ה-19 בערך לוחות השנה בתרבויות השונות היו נפוצים בפורמט של ספרים או פנקסים שהכילו מידע שימושי רב. לוחות אלה מכונים אַלְמָנָךְ ("almanac") והם הציגו מידע כגון שערי חליפין של מטבעות, מידע סטטיסטי על מקומות בעולם, פירוט בעלי תפקידים בארצות או בארגונים, מידע על גרמי השמיים והשתנות תמונת השמיים, נתוני גאות ושפל של הים ומידע חקלאי לפי עונות השנה.

אלמנכים בצורתם המקובלת בעולם המודרני מוכרים מימי הביניים. בצורתם הפשוטה יותר הם הפכו ללוחות השנה שכיום נתלים על קירות ומוצבים על שולחנות. אחד התפקידים המרכזיים של הלוח היהודי המסורתי הוא תיאום בין לוח השנה הלועזי ליהודי. מהמאה ה-19 לוחות שנה יהודיים מפורסמים בידי גורמים שונים ובהם קהילות, עיריות, חברות עסקיות, מפלגות, ישיבות, הוצאות לאור ואפילו הרכבת המנדטורית בארץ ישראל.

לוחות השנה של תנועות וארגונים מעלים על נס את הישגיהם, מציינים ימים מיוחדים הנוגעים לסדר היום הייחודי שלהם, ולא פעם גם מביאים מידע שימושי לקהל היעד שהשתמש בלוח השנה. בספרייה הלאומית אפשר לעיין בשלל לוחות שנה ייחודיים ומסקרנים, חלקם נדירים, שפורסמו במאות השנים האחרונות.

פיוטים לראש השנה

הפיוטים הרבים הנאמרים ומושרים בבתי הכנסת בתפילות החג מספקים כמה מרגעי השיא של ראש השנה. עבור רבים תפילות ראש השנה נתפסות כחוויה עמוקה שנחרטה מגיל מוקדם בזיכרונות הילדות. באתר הספרייה אפשר להאזין לפיוטים מיוחדים ומרגשים לראש השנה, שהוקלטו בלחנים מגוונים ובנוסחים שונים.

סיפורים מרתקים על ראש השנה בבלוג הספרייה

בבלוג הספרייה אפשר לגלות סיפורים מפתיעים, מעניינים, נוגעים ללב, מסקרנים או מסתוריים הנוגעים לאירועי ראש השנה בתקופות שונות בישראל וברחבי העולם. בין היתר אפשר לקרוא כתבות על הסיפורים שמאחורי שירי החג המוכרים, תעלומת כתב היד המוכתם, דרכו של הפיוט "אבינו מלכנו" אל ברברה סטרייסנד והמסעות שלא ייאמנו אשר עברו מחזורי תפילות עתיקים ששרדו את גרמניה הנאצית והגיעו לספרייה הלאומית.