הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מאוסף יהדות > פולמוס השמיטה > שנות השמיטה: תרפ"ד (1924) ; תרצ"א (1931) ; תשי"ב (1952) ; תשי"ט (1959)

שנות השמיטה: תרפ"ד (1924) ; תרצ"א (1931) ; תשי"ב (1952) ; תשי"ט (1959)

​לקראת שנת השמיטה תרפ"ד (1924), פעל הרב קוק, הפעם כראש הרבנים לארץ ישראל, בשני כיוונים. מצד אחד אישר את ההכרח בהיתר המכירה גם לשנה זו – הוא שלח לאיכרים את ההיתר וביקש את חתימתם על ההרשאה למכור את האדמות לנוכרי. מצד שני ניסה לייסד קופה עבור שומרי שביעית שהעדיפו להשמיט את עבודתם. הבד"ץ של העדה החרדית חזר על עמדתו המסורתית לאסור כל עבודה בשדה, ולא להשתמש בכל גידולי השדה שצמחו בשביעית.
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • עמוד אחד, 35 ס"מ
    להגדלת התמונה
    לכבוד אחינו היקרים, יושבי המושבות על אדמת הקדש. ירושלים תרפ"ג
  • עמוד אחד, 36 ס"מ
    להגדלת התמונה
    הרשאה. ירושלים תרפ"ג
  • 2 עמ', 30 ס"מ
    להגדלת התמונה
    קול קורא לייסוד קופה של שומרי שביעית בארץ ישראל. כרוז בעברית וביידיש של הרב קוק. ירושלים תרפ"ג
  • עמוד אחד, 30 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מודעה ואזהרה מטעם הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים. ירושלים תרפ"ד
  • עמ' אחד, 35 ס"מ
    להגדלת התמונה
    הרשאה. ירושלים תר"ץ
  • עמ' אחד, 50 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מודעה ואזהרה מטעם הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים. ירושלים תרצ"א
  • עמוד אחד, 35 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מודעה ואזהרה רבה, בית דין צדק לעדת הספרדים בירושלים. ירושלים תשי"ב
  • כרוז, עמוד אחד,21 ס"מ
    להגדלת התמונה
    וזאת למודעי. קטע מתוך ההקדמה לשבת הארץ של הרב קוק
  • עמוד אחד, 100 ס"מ
    להגדלת התמונה
    גדולי ישראל למען קרן השביעית. תל אביב תשי"ח
  • עמוד אחד, 40X50 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מרן הגאון אב"ד מבריסק למען קרן השביעית של הישובים האגודאים קוממיות וכפר גדעון. ירושלים, תשי"ח
1. ​לכבוד אחינו היקרים, יושבי המושבות על אדמת הקדש. ירושלים תרפ"ג.
עמוד אחד, 35 ס"מ.
 
פנייה של נשיאי הרבנות הראשית לארץ ישראל הרב אברהם יצחק קוק והרב יעקב מאיר לחקלאים לחתום על היתרי המכירה.
 
"השנה הבאה לקראתנו לשלום, שנת תרפ"ד היא שנת השמיטה. מאז החל הישוב החדש שלנו בארץ הקדש לעמוד על הקרקע, על עבודת האדמה, הייתה שאלת השמיטה לשאלה רבה. וכאשר ראינו את מעמד הישוב בזמננו שהוא צריך עדיין לאותה ההוראה על כן הסכמנו להשתמש גם בשנה השביעית הזאת, בסדר תיקון ההיתר הנ"ל ולכן הננו שולחים בזה את כתבי ההרשאה, ותואילו נא לחתום עליהם".
 
 
2. הרשאה. ירושלים תרפ"ג
עמוד אחד, 36 ס"מ.
 
הרשאה למכירת הקרקעות על ידי הרבנות הראשית לארץ ישראל.
 
 
3. קול קורא לייסוד קופה של שומרי שביעית בארץ ישראל. כרוז בעברית וביידיש של הרב קוק. ירושלים תרפ"ג.
2 עמ', 30 ס"מ.
 
"ודעו לכם רבותי, שבכל שנה של שמיטה, מעת אשר התחיל הישוב המעשי החקלאי, של אחינו בני ישראל להתרחב בארצנו הקדושה, מתעוררת השאלה הגדולה. מה נעשה עם אחינו האיכרים, אלה החפצים בכל לבם ובכל נפשם לשמור את קדושת הארץ כהלכתה, אלה שאינם חפצים בשום הערמה ושום הפקעה ומכירה. לעת כזאת אנו חייבים לתמוך בידי אחינו אלה שרצונם חזק ואמיץ לשמור את קדושת הארץ ושבתה, להכין לזה עזרה מיוחדת. קופה של שומרי שביעית".
 
 
4. מודעה ואזהרה מטעם הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים. ירושלים תרפ"ד.
עמוד אחד, 30 ס"מ.
 
"כאשר שנתנו זאת שנת תרפ"ד היא שנת השמיטה ולצערנו הגדול נתברר לנו שגם בתוככי ירושלים עובדים אדמת יהודים וזורעים ירקות ותבואה ומעבדים את האילנות, על כן אנו מפרסמים לכל, כי בשנה השביעית אסור לחרוש ולנטוע אילנות או פרחים ולזרוע ירקות או תבואה. והיות שנמצא בשוק ירקות של שביעית האסורות, על כן צריך כל אחד להיזהר בקנייתו ירקות ותבואה בשוק שלא יכשל באיסור שביעית".
 
 
שנת השמיטה תרצ"א (1931)
 
גם לקראת שמיטה זו הרב קוק נתן היתר למכור את האדמות לנכרי. בד"ץ העדה החרדית חזר על עמדתו לאסור פרות וירקות שגדלו בשביעית. לצורך זה נפתחו חנויות מיוחדות שפעלו על פי הנחיות הבד"ץ.
5. הרשאה. ירושלים תר"ץ
עמ' אחד, 35 ס"מ.
 
הרשאה למכירת הקרקעות על ידי הרבנות הראשית לארץ ישראל.
 
6. מודעה ואזהרה מטעם הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים. ירושלים תרצ"א
עמ' אחד, 50 ס"מ.
 
"כאשר פרסמנו כבר בחדש אלול העבר את חומר האיסור של ירקות ופירות שביעית אשר נזרעו בשמיטה ונעבדה בהם עבודת קרקע בשמיטה. סידרנו כמעט בכל פרוורי עיר הקדש חנויות כשרות. דהיינו שכל סוחרי ירקות ופירות הרשומים מטה קבלו על עצמם בפני הבד"ץ שלא יכניסו לרשותם בשנת השמיטה שום פירות או ירק רק על־פי הוראות הבד"ץ".
 
 
7. שנת השמיטה תשי"ב (1952)
 
בשנת השמיטה תשי"ב פורסם כרוז של בית דין צדק לעדת הספרדים ובו עיקרי האיסורים הנהוגים בשנת השמיטה, ושליח הציבור התבקש לקרוא את הכרוז בפני המתפללים. המתנגדים להיתר המכירה פרסמו קטע מהספר "שבת הארץ" של הרב קוק כדי להוכיח שגם הרב קוק היה מעוניין בקיום מצוות השמיטה כהלכתה.
 
8. מודעה ואזהרה רבה, בית דין צדק לעדת הספרדים בירושלים. ירושלים תשי"ב.
עמוד אחד, 35 ס"מ.
 
"היות השנה הזאת שנת השמיטה, ומצות עשה לשבות מעבודת הארץ ועבודת האילן. הננו מביאים בזה את עיקרי הלכות שמיטה [...]".
 
9. וזאת למודעי. קטע מתוך ההקדמה לשבת הארץ של הרב קוק.
כרוז, עמוד אחד,21 ס"מ.
 
בכרוז זה מובא ציטוט של קטע מתוך ההקדמה ל"שבת הארץ" של הרב קוק:
 
"שלא ימצא שום יחיד או מוסד, שישתמש בדברינו, לכוף חס ושלום, לעבוד בשביעית, אפילו על פי סדרי ההיתר בדרך ההפקעה, את אלה אנשי לב, אשר רוח אהבת ד' וחמדת מצוותיו נוססה בהם, והם רוצים בכל לבם לשמור ולקיים את מצות השמיטה כמאמרה בלא שום דרכי הקולות שנאמרו מפני דוחק השעה."
 
 
שנת השמיטה תשי"ט (1959)
 
לקראת שנת השמיטה פורסמו כרוזים לתמיכה בשומרי שביעית. כרוז אחד מטעם גדולי התורה וכרוז נוסף מטעמו של הרב יצחק זאב סולוביציק, הרב מבריסק.
 
10. גדולי ישראל למען קרן השביעית. תל אביב תשי"ח.
עמוד אחד, 100 ס"מ.
 
בכרוז זה קראו גדולי ישראל לציבור להירתם למען קרן השביעית של היישובים האגודאים קוממיות וכפר גדעון שתושביהם מבקשים לשמור את השמיטה כהלכתה.
 
11. על הכרוז חתומים רבנים ואדמו"רים מחוגי אגודת ישראל, סדר החתימות הוא על־פי הא"ב של שמותיהם הפרטיים.
 
מרן הגאון אב"ד מבריסק למען קרן השביעית של הישובים האגודאים קוממיות וכפר גדעון. ירושלים, תשי"ח.
עמוד אחד, 40X50 ס"מ.
 
הרב יצחק זאב סולוביצ'יק, הרב מבריסק, שלח מכתב לרבה של קוממיות הרב מנדלסון. מנימוקים שונים הוא לא הצטרף לקריאתם של שאר הרבנים שהופיע לעיל אבל גם הוא מבקש לבוא לעזרת החקלאים שומרי השביעית, ומבקש שיפרסמו את מכתבו.