הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מאוסף יהדות > פולמוס השמיטה > פולמוס השמיטה - שנת תרמ"ט (1889)

פולמוס השמיטה - שנת תרמ"ט (1889)

בשנת תרל"ח (1878), הוקמה המושבה הראשונה פתח תקווה על ידי בני ירושלים, ששאפו לקיים את המצוות התלויות בארץ. בגלל הקשיים המרובים ננטש המקום בשנת תרמ"ב (1882), וכך לא התמודדו תושביה עם מצוות השמיטה שחלה באותה שנה.
 
בשנים הבאות הוקמו המושבות הראשונות: ראשון לציון, ראש פינה, זכרון יעקב ויסוד המעלה. המושבה פתח תקווה הוקמה מחדש, המושבה עקרון (מזכרת בתיה) קמה ביוזמתו של הברון רוטשילד והמושבה גדרה הוקמה על ידי הביל"ויים. המושבות הראשונות נתמכו בשנים הראשונות לקיומן על ידי תנועת חובבי ציון ובעיקר על ידי הברון רוטשילד.
 
לקראת שנת השמיטה תרמ"ט (1889) החלו הדיונים על אפשרות קיומה של מצוות השמיטה במושבות הצעירות. חובבי ציון רצו שהמושבות יוכלו להתפתח וחששו ששביתת האדמה תביא לאובדן שווקים. הם ביקשו דרכים להתיר את עבודת האדמה בשנה השביעית. הרבנים ברוסיה נחלקו בשאלה אם להתיר את מכירת הקרקעות לנוכרים על מנת להפקיע את קדושתה ולאפשר עבודה כבכל שנה. הרבנים האשכנזים בירושלים התנגדו מסיבות שונות להיתר המכירה, בטענה שהברון יוכל לפרנס את המושבות גם בשמיטה, ואין צורך חיוני בעבודה. בסופו של דבר בוצעה מכירת קרקעות על ידי בית הדין של הראשון לציון בירושלים. רוב המושבות סמכו על היתר זה. ​
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • כרוז, גודל 35 ס"מ
    להגדלת התמונה
    וזה דבר השמיטה, טבת תרמ"ח
  • דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מכתב ראשון של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ג' אדר תרמ"ח
  • דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מכתב ראשון של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ג' אדר תרמ"ח
  • דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ (חלק שלישי)
    להגדלת התמונה
    מכתב ראשון של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ג' אדר תרמ"ח
  • דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מכתב שני של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ד' סיוון תרמ"ח
  • דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מכתב שני של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ד' סיוון תרמ"ח
  • דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ
    להגדלת התמונה
    מכתב שני של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ד' סיוון תרמ"ח
  • כרוז, גודל 35 ס"מ
    להגדלת התמונה
    קול מהיכל. כרוז של רבני ירושלים, מצרפים עליהם הרב יהושע ליב דיסקין והרב שמואל סלאנט. ד' מרחשוון תרמ"ט
  • כרוז על דף מודפס משני צדדיו, 35 ס"מ
    להגדלת התמונה
    לא עת לחשות. כרוז של הרב מרדכי גימפל יפה מיהוד. ירושלים א' מנחם אב תרמ"ט
  • כרוז על דף מודפס משני צדדיו, 35 ס"מ
    להגדלת התמונה
    לא עת לחשות. כרוז של הרב מרדכי גימפל יפה מיהוד. ירושלים א' מנחם אב תרמ"ט
1. וזה דבר השמיטה, טבת תרמ"ח.
כרוז, גודל 35 ס"מ
 
הרב אברהם דב הכהן, יליד צפת ורב לשעבר של הקהילה האשכנזית בקהיר, מעורר את השאלה האם השביעית בימינו היא מדאורייתא – ציווי תורה, או מדרבנן – גזירת חכמים הנמצאת בדרגה פחותה יותר? ואם אכן השמיטה היא מדרבנן האם ניתן למצוא היתר לעבוד את האדמה בשנת השמיטה הקרבה שנת תרמ"ט.
 
למחבר נודע שהרב מקובנה, הרב יצחק אלחנן ספקטור, נוטה להתיר את עיבוד האדמה אם הקרקע נמכרה לנוכרי אבל הוא מתנה היתר זה בהצטרפותם של שלושה רבנים נוספים. המחבר פונה לרבנים שונים כדי שיחוו דעתם בשאלה זו.
 
2 - 4. מכתב ראשון של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ג' אדר תרמ"ח.
דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ
 
במכתבו מבקש הרב ספקטור:
 
"בקשתי את מעלת כבוד תורתו שיהיו מטובו לחקור בתמן [שם בארץ ישראל]} שיודעו לו מצב עניין הזה על פי איש נאמן למעלת כבוד תורתו, איך הוא תשלומי המס שם ויודיעו על בוריו זה כי נצרך לי זה על פי כמה טעמים. ויהיו מטובו לשלוח לי זה. ואז נתיישב ביחד בזה העניין וד' יהיה בעזרנו שלא נכשל בדבר הלכה".
 
מן המכתב משתמע כי הרב ספקטור נוטה להתיר את מכירת הקרקעות לגוי כדי לאפשר את עיבודן אך מעוניין לקבל פרטים נוספים.
 
5 - 7. מכתב שני של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ד' סיוון תרמ"ח.
דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ
 
הרב ספקטור מספר על התנגדותו של הרב שמואל סלנט – רב הקהילה האשכנזית בירושלים למכירת הקרקעות. ר' שמואל סלנט רואה במכירה פיקציה הלכתית שלא תוכל לעמוד בבחינה משפטית מדוקדקת משום שמכירה זו אינה קבילה בטאבו, ולפיכך אינה מסייעת גם לנושא השמיטה. הרב ספקטור היה בטוח בצדקתו ולא טרח לענות לרבני ירושלים.
 
"הנני להודיעו כי הגיעני מכתב מהרב הגאון ר"ש (שמואל) סלאנט שכותב כי בא לירושלים עה"ק דר' גולדברג בשליחות השר הנדיב דפריז, והוא שיעשה שטר מכירה על דבר השביעית בבית הדין דשם. וכותב הרב הגאון ר"ש כי אינו מסכים לזה. לפי דכל שטר דאינו עשוי בערכותיהם אין בו ממשות כלל ועל כן יהיה המכירה בערכותיהם דווקא. ואנוכי השבתי כי מספיק דיהא המכירה בב"ד של ישראל וכמו שהארכתי בבאור העניין בקונטרוס ב"ה. ותיכף אחר זה הגיעני מכתבים מן כל הרבנים דכולל פרושים ובב"ד דשם וחתומים עד"ז [על דבר זה] שבעה עשר חתומים הצועקים עלי בקולי קולות על מה שיצאתי בהיתר ע"ד שביעית ומוכיחים ע"ז בתוכחות וגם אומרים כי אין בזה שום חשש נפשות כלל והדחק ואדרבה זה טובת-הארץ והכלל. וכדרכם ברוב דברים וטענות עלי, ולא השבתי להם כלל".
 
8.קול מהיכל. כרוז של רבני ירושלים, מצרפים עליהם הרב יהושע ליב דיסקין והרב שמואל סלאנט. ד' מרחשוון תרמ"ט.
כרוז, גודל 35 ס"מ
 
הרבנים פונים בקריאה נרגשת ליהודי התפוצות שיסייעו לשומרי השביעית מבחינת כלכלית.
 
"שנת השמיטה כי באה ואחינו הקולניסתים (בני המושבות) הישרים החרדים לדבר ד' בכל אות נפשם קיבלו עליהם את האיסור אשר יצא מאת חכמי ורבני עיר הקודש לאסור כל עבודה בשדה, האסור בשביעית בלא שום הוראת היתר כלל וכלל. עתה בוא העת הטובה והמוכשרת לנו להקים מצוות הארץ כחוק לבלתי תקיא הארץ את יושביה חלילה".
 
בהודעתם של הרב יהושע ליב דיסקין והרב שמואל סלאנט מודגש: "אין שום היתר לחרוש ולזרוע, לקצור ולנטוע אין על ידי עצמו ואין על ידי נוכרי, לבד מעבודת האילנות לאוקמי (להעמיד) האילנות שזה מותר מצד הדין".
 
הרבנים דיסקין וסלנט אוסרים כל פעילות חקלאית בשנת השמיטה למעט אותן עבודות שהתירו חכמים שהן לקיומו הבסיסי של העץ.
 
9 - 10. לא עת לחשות. כרוז של הרב מרדכי גימפל יפה מיהוד. ירושלים א' מנחם אב תרמ"ט.
כרוז על דף מודפס משני צדדיו, 35 ס"מ
 
הרב יפה מספר על סבלם של אנשי עקרון (מזכרת בתיה) שקיבלו על עצמם לא לעבוד בשנת השמיטה ולכן הפסיק הברון רוטשילד את תמיכתו בהם והציע להם לקחת הלוואה בירושלים.
 
הרב יפה מנסה לגשר בין הצדדים הניצים ומציין שאנשי עקרון קיימו את שביתת הארץ לא כהתגרות בברון אלא מתוך רצון לקיים את מצוות השביעית על־פי פסיקתם של רבני ירושלים שגם הם מעוניינים בפיתוחה של הארץ. עוד מבקש הרב יפה להפיץ את הכרוז בין העיתונים העבריים.